ביאור:הושע ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




המנהיגים מרוויחים מחטאי הציבור[עריכה]


אחת הטענות נגד הפרטת השירותים הציבוריים הקשורים לשמירת הסדר ( כמו משטרה ובתי - סוהר ) היא , שכאשר יש גוף פרטי המתפרנס ומרוויח מפשעים , יש לו אינטרס לגרום לכך שיהיו יותר פשעים , והוא עלול לעשות מעשים שיגרמו לעלייה ברמת הפשיעה . טענה דומה נשמעה גם בתחום המחשבים - יש טוענים, שחברות האנטי - וירוס המסחריות הן שמייצרות את הוירוסים . וגם בתחום התקשורת - יש טוענים, שכאשר אנשי תקשורת מגיעים למקומות שיש בהם עימותים, הם משתדלים לגרום ל"חימום" האווירה כדי שתהיה להם כתבה מעניינת.

קשה מאד לדעת אם הטענות הללו נכונות או לא , אבל בספר הושע ניתן למצוא טענה דומה .

הושע הנביא האשים את הכהנים בחטאי הציבור ; לאחר מכן הוא ניסה להסביר מה היו הסיבות שגרמו לכהנים לחטוא ולמעול בתפקידם , ואחת הסיבות שהזכיר היתה ( ד 8): " "חטאת עמי יאכלו" "," "ואל עוונם ישאו נפשו" ": הכהנים אוכלים את קרבנות החטאת של בני ישראל , החטאים של בני ישראל מספקים להם בשר לאכול , ולכן הם רוצים ונושאים את נפשם ( =שואפים ) לכך שבני ישראל יחטאו ...

"עמי" הוא כינוי של חיבה לעם ישראל - רמז לכך שה ' אינו מאשים את העם אלא את מנהיגיו הרוחניים :

( ד 9): "והיה כעם ככהן" - העם לומד מהכהן , שהעוון הוא דבר טוב שיש לשאוף אליו ( כמו בפסוק הקודם ), ולכן גם העם שואף לעוונות כמו הכהן , ולכן - " "ופקדתי עליו דרכיו" "," "ומעלליו אשיב לו" " - ה ' יפקוד על הכהן את דרכיו הרעים של העם , וישיב לכהן את מעלליו הרעים של העם .

הכהנים לא הסתפקו באכילת בשר החטאת - הם רצו להפוך את כל העבודה שלהם לבילוי ( ד 10-11): "ואכלו ולא ישבעו" - הם אוכלים ואוכלים ( בשר של קרבנות חטאת ), אך אינם שבעים - הם רוצים שיביאו להם עוד (ע"ׂע לא שבע - שני פירושים ) ... """ "הזנו ולא יפרצו" """ -   הם חוטאים בזנות אך תשוקתם אינה נפרקת והם רוצים לזנות עוד ( פירושים נוספים ניתן למצוא כאן ); """ "כי את ה'" "" "עזבו לשמור" "." "זנות ויין ותירוש יקח לב" " - הם עזבו את ה ', ובמקום לשמור את דרך ה ', החליטו " לשמור " את דרך הזנות והיין , כלומר , הדאגה העיקרית שמטרידה את ליבם בזמן שהם עוסקים בכהונתם היא , שיהיו להם נשים לזנות עמן , ויין ותירוש לשמח את ליבם בזמן עבודת הקרבנות .

הכהנים עסוקים ברדיפת תענוגות , והעם נשאר בלי מדריכים רוחניים , ולכן :

( ד 12): " "עמי" "-" "בעצו ישאל" "," "ומקלו יגיד לו" " - עמי ( כינוי של חיבה , כנ"ל ) - נאלץ לפנות לאמצעים של קסם וניחוש , " לשאול " חפצים דוממים כמו עצים או מקלות , " "כי רוח זנונים התעה" "," "ויזנו מתחת א-להיהם" " - רוח של רדיפה אחרי מעשי זנות מבלבלת ומתעה את הכהנים , והם עוזבים את ה', ובעקבותיהם - בני ישראל .

הפסוקים הבאים חוזרים לתאר איך הכהנים הופכים את עבודתם לבילוי - תענוגות :

( ד 13) " "על ראשי ההרים יזבחו" "," "ועל הגבעות יקטרו" "," "תחת אלון ולבנה" "," "ואלה כי טוב צלה" ";" "על כן תזנינה בנותיכם" "," "וכלותיכם תנאפנה" " - הכהנים עושים מסיבות של הקרבת "זבחים" "וקטורת" , על "הרים" "וגבעות" שעליהם יש עצים יפים עם "צל" "טוב" ונעים ; ולכן "הבנות שלכם" , בני ישראל , מתדרדרות לזנות - הן משתתפות בטקסים של הכהנים ולומדות ממה שהן רואות שם :

( ד 14) " "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה" "," "ועל כלותיכם כי תנאפנה" " - כי הן לא אשמות -   הכהנים אשמים - "כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו" - הכהנים מזמינים זונות וקדשות למסיבות ה"רוחניות" שלהם על ההרים והגבעות , והבנות שמשתתפות בטקסים לומדות ומסיקות מסקנות ... - " "ועם לא יבין" "-" "יילבט" " ( לפירוט ע ' כאן ) .

הכל התחיל מזה שלכהנים היה רווח אישי כלשהו מהחטאים של העם , בכך שהם נהנו מבשר החטאת ; לאחר מכן , האוכל לא השביע אותם , והם הפכו את טקסי הקרבת הקרבנות לנשפים של בשר , יין וזנות ; והעם בא אחריהם .

 

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-23.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המנהיגים מרוויחים מחטאי הציבור

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-04-08