ביאור:הושע ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




אשת זנונים וילדי זנונים - הנמשל[עריכה]

בתחילת דרכו של הושע לקח הושע אשת-זנונים, והיא ילדה לו עוד 3 ילדים.

הרעיון הכללי של המעשה הוא ברור: הזנות מסמלת את חטאיהם של בני ישראל, ובפרט חטא העבודה הזרה (עבודה זרה נחשבת בכל התנ"ך לזנות מאחרי ה').

אבל פרטי המשל לא ברורים. בפרט: מה מסמלת האישה ומה מסמלים הילדים?


פירוש אחד הוא שאין הבדל ביניהם - כולם מסמלים את בני ישראל. אבל זה לא סביר, כי בהמשך הנבואה (ב4) פונה הנביא אל ילדיו ואומר להם: "ריבו באמכם, ריבו..."
פירוש שני הוא שהאישה מסמלת את ארץ ישראל (כמו שנאמר "כי זנה תזנה הארץ ...") וילדיו של הושע מסמלים את בני-ישראל שנולדו בארץ. לאה צחור מאפרת הסבירה את כל הפרק לפי הפירוש הזה, אבל הפירוש שלה עדיין לא הותר לפרסום.

ריב לה' עם יושבי הארץ -

נראה לי שאפשר לענות על השאלה לפי פרק ד:

(ד1-3) "שמעו דבר ה', בני ישראל: כי ריב לה' עם יושבי הארץ - כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ." "אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף; פרצו, ודמים בדמים נגעו. על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה, בחית השדה ובעוף השמיים; וגם דגי הים ייאספו" : ה' רב עם יושבי הארץ, כלומר - יושבי הארץ הם אלה שצריך לריב אתם. מכאן אפשר להסיק שהאם מסמלת את יושבי הארץ.

אבל למה ה' רב עם האם בעצמו? הרי הוא ציווה על הילדים שלו לריב איתה! נראה שהילדים לא מילאו את תפקידם - הם לא רבו עם האם כמו שהיו צריכים, ולכן ה' נאלץ לריב איתה בעצמו.

עכשיו ננסה להבין מיהם הילדים האלה (ד4-6): "אך 'איש אל ירב, ואל יוכח איש'; ועמך, כמריבי כהן. וכשלת היום, וכשל גם נביא עימך לילה; ודמיתי אמך . נדמו עמי מבלי הדעת; כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי, ותשכח תורת אלוהיך, אשכח בניך גם אני" : ה' מדבר אל הכהן, ואומר לו שהוא המית (דמה) את אמו. כלומר הכהן הוא אחד מהילדים. ייתכן שגם הנביא, שנזכר יחד עם הכהן, הוא אחד מהילדים ( לפירושים שונים לפסוק ע' כאן ).

הכהן כשל בתפקידו (להוכיח את העם), ולכן ה' נאלץ להמית את אמו (את העם), כמו שהוא ממשיך ואומר: "נדמו עמי מבלי הדעת; כי אתה הדעת מאסת..." : מכיוון שאתה, הכהן, מאסת דעת ולא רצית להוכיח את העם - עמי לא ידעו מה עליהם לעשות ונדמו, כלומר - מתו (מבחינה רוחנית).

באופן כללי יותר, נראה לי שהילדים מסמלים את המנהיגים הרוחניים של העם - הכהנים והנביאים.

האם מסמלת את עם ישראל, הושע מסמל את ה', והמאהבים מסמלים את האלילים (הבעלים).

מהקשר בין האם לבין הושע נולדים ילדים "חוקיים"; מהקשר בין עם-ישראל לבין ה' נולדים כהנים כשרים ונביאי אמת.

מהקשר בין האם לבין המאהבים נולדים ילדי-זנונים; מהקשר בין עם-ישראל לבין הבעלים נולדים כהני-בעל ונביאי שקר.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אשת זנונים וילדי זנונים - הנמשל


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-0102-nmjl