ריב לה' עם יושבי הארץ -

נראה לי שאפשר לענות על השאלה לפי פרק ד:

(ד1-3) "שמעו דבר ה', בני ישראל: כי ריב לה' עם יושבי הארץ - כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ." "אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף; פרצו, ודמים בדמים נגעו. על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה, בחית השדה ובעוף השמיים; וגם דגי הים ייאספו" : ה' רב עם יושבי הארץ, כלומר - יושבי הארץ הם אלה שצריך לריב אתם. מכאן אפשר להסיק שהאם מסמלת את יושבי הארץ.

אבל למה ה' רב עם האם בעצמו? הרי הוא ציווה על הילדים שלו לריב איתה! נראה שהילדים לא מילאו את תפקידם - הם לא רבו עם האם כמו שהיו צריכים, ולכן ה' נאלץ לריב איתה בעצמו.

עכשיו ננסה להבין מיהם הילדים האלה (ד4-6): "אך 'איש אל ירב, ואל יוכח איש'; ועמך, כמריבי כהן. וכשלת היום, וכשל גם נביא עימך לילה; ודמיתי אמך . נדמו עמי מבלי הדעת; כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי, ותשכח תורת אלוהיך, אשכח בניך גם אני" : ה' מדבר אל הכהן, ואומר לו שהוא המית (דמה) את אמו. כלומר הכהן הוא אחד מהילדים. ייתכן שגם הנביא, שנזכר יחד עם הכהן, הוא אחד מהילדים ( לפירושים שונים לפסוק ע' כאן ).

הכהן כשל בתפקידו (להוכיח את העם), ולכן ה' נאלץ להמית את אמו (את העם), כמו שהוא ממשיך ואומר: "נדמו עמי מבלי הדעת; כי אתה הדעת מאסת..." : מכיוון שאתה, הכהן, מאסת דעת ולא רצית להוכיח את העם - עמי לא ידעו מה עליהם לעשות ונדמו, כלומר - מתו (מבחינה רוחנית).

באופן כללי יותר, נראה לי שהילדים מסמלים את המנהיגים הרוחניים של העם - הכהנים והנביאים.

האם מסמלת את עם ישראל, הושע מסמל את ה', והמאהבים מסמלים את האלילים (הבעלים).

מהקשר בין האם לבין הושע נולדים ילדים "חוקיים"; מהקשר בין עם-ישראל לבין ה' נולדים כהנים כשרים ונביאי אמת.

מהקשר בין האם לבין המאהבים נולדים ילדי-זנונים; מהקשר בין עם-ישראל לבין הבעלים נולדים כהני-בעל ונביאי שקר.