ביאור:ואכלו ולא ישבעו - אין רע בלי טוב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הושע ד', י: 'ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי-את-ה' עזבו לשמר'.

חזל למדונו כלל: אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע.

השאלה: כיצד מיושם כלל זה כאן?

תשובה:

א. פני הדברים:

ואכלו ולא ישבעו = לא ישבעו מאכילתם

הזנו ולא יפרצו = 1. ישאו נשים ולא יולידו (תי)

2. יזנו ולא יולידו

ב. הקללה:

א. אי שביעה מהאכל

ב. מניעת רבוי האוכלוסין

ג. הטוב שברע:

ברי, שאין כאן טוב בעין, כלומר גרעין טוב בתוך הקללה. אמנם, יש כאן 'הקטנת נזק':

1. אי שביעה:

מהתורה, אדם מתחיב בברכת המזון רק אם שבע מאכילתו.

אי השביעה הופכת את הברכה לברכה מדברי סופרים.

כלומר, אם אדם יאכל ולא יברך, או יברך עכום ולא את ה', העברה תהיה על דברי סופרים ולא על דברי תורה.

2. אי ההולדה:

הקטנת הזנק באי הולדה מזנות ברורה. אם אדם זונה ושב בתשובה, הרי אם לא הוליד את הילד חטאו קל להמחל מאשר אם הוליד, שאז העברה קימת בעולם בעין - בצורת ילד שנולד מחטא. אז קשה יותר לשוב בתשובה.

אמנם, השאלה היא לגבי תרגום יונתן שתרגם "ישאו נשים ולא יולידו" - היכן הבעיה כאן? אלא, יש לפנות לפסוק מאוחר בפרק: 'לא-אפקוד על-בנותיכם כי תזנינה ועל-כלותיכם כי תנאפנה כי-הם עם-הזנות יפרדו ועם-הקדשות יזבחו ועם לא-יבין ילבט' (שם, ד', יד).

כלומר, (וכך גם לפי המפרשים) היתה בעיה אמיתית של ניאוף בעם. גם הנשים הנשואות סטו. לכן, אין כל ערבה לכך שהנשים שנשאו העם לא היו גם זנות. אם כן, הרי הילד הנולד - בחטא נולד, אף אם מחופה וקדושין. לכן הקטנת הנזק של אי הולדה מזנות שיך גם לגבי תרגום יהונתן.

כך, מיושם הכלל של אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע בפסוק הנדון, בצורה של 'הקטנת נזק'.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה בraphael_schory @ walla.co.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1304_0