המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
והשימותי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי: בעבור שאמרה כי מיד מאהביה הדגן והתירוש והיצהר וכל הטוב, אני אשים אותה לשממה ותדע אם היה לה הטוב ההוא מאתי או מאתם:
אתנה: לפי שהמשילה לזונה קרא הטוב ההוא "אתנה" כמו אתנן זונה, וענינם כמו תנאי ושרשה תנה והאל"ף נוספת. ויונתן תירגם "אתנה" - "יקר", וזכר הגפן והתאנה כי הענבים והתאנים מיטב מאכל האדם אחר התבואה וכבר זכר "ולקחתי דגני בעתו":
ושמתים ליער: שיבואו בו חיות השדה, לפיכך "ואכלתם חית השדה" וזהו מפני חורבן הארץ. או המשיל האויבים לחית השדה:
"והשמותי גפנה ותאנתה". זאת שלישית שלא לבד שימנע את תבואת הארץ, כי גם ישומם את הארץ בעצמה ואת העצים המובחרים נושאי פרי שהם הגפן והתאנה, "יען אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי", באשר היא תייחס גם ירושת הארץ אל הבעלים כזונה אשר תעיז פניה לאמר על הנדוניא שנתן לה בעלה שהיא אתנן שקבלה מאוהביה, ולכן אשומם העצים נושאי פרי "ושמתים ליער" שמתקבצים בו חיות השדה והם יאכלו פרים, והנמשל שיתאספו שם אומות פראיים שהושיב שם סנחריב והם יאכלו פרי גפנם ותאנתם. והנמשל מכל זה, שאחר שאמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון שהוא בעת שהתחילו לשוב קצת בימי הושע בן אלה שבטל את השומרים שהושיבו מלכי ישראל לבל יעלו לרגל, ראה ה' שאין תשובתם שלימה ולבם עדיין נוטה אל הע"ז, רק שחשבו שהמזל מתנגד להם לכן הביא עליהם את מלך אשור והחריב את ארצם כפעם בפעם וזרים ירשו אותם:
ביאור המילות
"אתנה". כמו אתנן. ושרשו נתן ונפלה נו"ן פ"א הפעל ונכפלה מן למ"ד הפעל במלת אתנן, כמו סגריר, נאפוף, וה"א נוספת, כמו אשכר, ובאשר בנו שם זה בחסרון הנו"ן עשו ממנו פעל בחסרון זה. אפרים התנו אהבים, גם כי יתנו בגוים (לקמן ח' ט' יו"ד):
