מ"ג הושע ב יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִשְׁבַּתִּי֙ כׇּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חׇדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃
תרגום יונתן
רד"ק
וכל מועדה: אמר "מועדה" אחר שאמר "חגה" והמועדים הם חגים, וכן אמר יחזקאל (יחזקאל מו, יא): "בחגים ובמועדים" לפי שיש חג שאינו מועד אלא שמחה שישמח אדם ויאכל וישתה ויקרא חג כמו (מלכים א ח, סה): "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וגו', שבעת ימים ושבעת ימים" הנה קרא שבעת ימי חנוכת הבית חג, וכן אוכלים ושותים וחוגגים. ויש מועד ג"כ שאינו חג כמו (בראשית א, יד): "לאותות ולמועדים", (בראשית יח, יד): "למועד אשוב אליך", וכן כל זמן שיתן אדם לחבירו, כמו ל(שמואל ב כ, ה): "מועד אשר יעדו".
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וכל מועדה" - הם ר"ה ויוה"כ ושמיני עצרת
"והשבתי" - אבטל כל שמחתה שמחת חגה חדשה ושבתה
מצודת ציון
"והשבתי" - ענין בטול
"משושה" - שמחתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חגה מועדה". החג הם הימים שמרבים להביא בם שלמי חגיגה, והמועד כולל כל מועדים הקבועים, ור"ה ויוה"כ לא נקראו בשם חג בשום מקום, כי לא הביאו בהם שלמי חגיגה, כמ"ש באילת השחר (כלל תקמ"ה) וביחזקאל (מ"ה י"ז, מ"ו י"א), ולעומת זה מועדים הם הקבועים, וחג יקרא גם הבלתי קבוע אם יעשה לו חג לזבוח זבחים, כמו חג לה' מחר, ובזה מוסיף במ"ש וכל מועדה: