מ"ג הושע ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ב · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִשְׁבַּתִּי֙ כׇּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חׇדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲבַטֵל כָּל חֶדְוָתָהָא חֲגָהָא יַרְחָהָא וְשַׁבַּתָּהָא וְכָל מוֹעֲדָהָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והשבתי", זאת שנית, "שאשבית כל משושה" שהם ימי "החגים והחדשים שלה" שאז חגגה לעבודת נכר בחשבה שעתים האלה הם ימי הצלחה וימים שהכוכבים ישפיעו טוב וברכה, אשבית את הימים האלה כי יתהפכו לימי צרה ואפלה, ומזה תכיר שאין טובה ואשרה תלוי בידי המערכת רק בידי ה' המחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם כרצונו:


ביאור המילות

"חגה מועדה". החג הם הימים שמרבים להביא בם שלמי חגיגה, והמועד כולל כל מועדים הקבועים, ור"ה ויוה"כ לא נקראו בשם חג בשום מקום, כי לא הביאו בהם שלמי חגיגה, כמ"ש באילת השחר (כלל תקמ"ה) וביחזקאל (מ"ה י"ז, מ"ו י"א), ולעומת זה מועדים הם הקבועים, וחג יקרא גם הבלתי קבוע אם יעשה לו חג לזבוח זבחים, כמו חג לה' מחר, ובזה מוסיף במ"ש וכל מועדה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל מועדה" - הם ר"ה ויוה"כ ושמיני עצרת

"והשבתי" - אבטל כל שמחתה שמחת חגה חדשה ושבתה

מצודת ציון

"והשבתי" - ענין בטול

"משושה" - שמחתה

<< · מ"ג הושע · ב · יג · >>