קטגוריה:מלכים א ח סה
נוסח המקרא
ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.
וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה בָעֵת־הַהִ֣יא ׀ אֶת־הֶחָ֡ג וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּוֹ֩ קָהָ֨ל גָּד֜וֹל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֣ת ׀ עַד־נַ֣חַל מִצְרַ֗יִם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר יֽוֹם׃
וַ/יַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה בָֽ/עֵת־הַ/הִ֣יא׀ אֶת־הֶ/חָ֡ג וְ/כָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ/וֹ֩ קָהָ֨ל גָּד֜וֹל מִ/לְּב֥וֹא חֲמָ֣ת׀ עַד־נַ֣חַל מִצְרַ֗יִם לִ/פְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔י/נוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְ/שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר יֽוֹם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"עד נחל מצרים" - שהיא כנגדו בדרומה באלה מסעי (במדבר לד פסוקים ה ח)
"שבעת ימים" - של חינוך
"ושבעת ימים" - חג הסוכות נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ארבעה עשר יום" - ללמד שהיו רצופים
"עד נחל מצרים" - שהוא בפאת הדרומי
"שבעת ימים וגו'" - בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית ואחרי זה שבעת ימי החג והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית
"מלבא חמת" - מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני
"את החג" - חנוכת הבית נקרא גם הוא חג בהיותו קרוב אל החג או נקרא חג בעבור רבוי הקרבנות כמו (תהילים קי ח כז) אסרו חג ורצה לומר אסרו קרבן
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ח סה.
האם בעת חנוכת המקדש הראשון בוטל צום יום כיפור?
(מלכים א ח סה): "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג; וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם; לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם."
בעת ההיא, אחרי חנוכת בית המקדש, עשה שלמה המלך את חג הסוכות; וכל ישראל, שעלו לחגוג את חנוכת המקדש, השתתפו עמו גם בחגיגת הסוכות; היה שם קהל גדול של בני ישראל, שבאו מכל גבול ישראל, מלבוא חמת בצפון עד נחל מצרים בדרום; והם חגגו לפני ה' אלהינו שבעה ימים ועוד שבעה ימים , בסך-הכל ארבעה עשר יום רצופים.
דקויות
בפרקים הקודמים מסופר ששלמה בנה את בית המקדש, ולאחר שסיים, הקהיל את כל עם ישראל לחגוג את חנוכת המקדש, (מלכים א ח ב): "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי". ירח האיתנים הוא החודש השביעי (שנקרא בימינו תשרי), ומכאן, החג שנזכר כאן הוא חג הסוכות (גם במשנה ובתלמוד, החג בה"א הידיעה הוא חג הסוכות).
בפסוקנו מסופר, שאחרי ששלמה סיים את התפילה לרגל חנוכת המקדש, הוא חגג את חג הסוכות יחד עם כל ישראל, שהתקהלו " " מלבוא חמת - שהיא בצפונה של ארץ ישראל, עד נחל מצרים - שהיא כנגדו בדרומה; באלה מסעי (במדבר לד פסוקים ה ח)" " ( רש"י ) .
חג הסוכות בתורה נמשך רק שבעה ימים, ועוד יום אחד שמיני עצרת (ראו ויקרא כג); אולם כאן מסופר שחגגו את החג שבעה ימים ועוד שבעה ימים, בסה"כ 14 יום. נראה שמרוב שמחה על חנוכת המקדש, הוסיפו עוד שבעה ימים, מעבר לשבעת הימים של חג הסוכות.
מתי היו שבעת ימים אלה?
1. לפי הפשט, הם היו אחרי חג הסוכות; משמיני עצרת (כ"ב בתשרי) עד כ"ח בתשרי.
2. אבל לפי חכמי התלמוד, " " שבעת ימים - של חינוך, ושבעת ימים - חג הסוכות; נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א)" " ( רש"י ) .
הדבר מזכיר את דברי הנביא זכריה, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"( פירוט ). הוא מדבר על ארבעת הצומות, שנקבעו לזכר חורבן הארץ; הוא מנבא שבעתיד, כשהארץ תיבנה לנצח, הצומות יהפכו למועדים - שבהם אוכלים ושותים בשמחה. מקובל לפרש צום השביעי = צום גדליה, בשלישי בתשרי; אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לצום יום כיפור, בעשירי בתשרי. אמנם יום כיפור לא נקבע לזכר החורבן, אבל ייתכן שהוא נקבע לזכר חטא העגל, שהוא הגורם הראשון לכל החורבנות. אם כך, בניית בית המקדש לכאורה מצדיקה להפוך גם אותו ליום שמחה.
מאמרים נוספים בנושא זה:
מקורות ופירושים נוספים
מצודת דוד
" מלבא חמת " - מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני, " עד נחל מצרים " - שהוא בפאת הדרומי.
" את החג " - חנוכת הבית נקרא גם הוא חג בהיותו קרוב אל החג או נקרא חג בעבור רבוי הקרבנות כמו (תהילים קי ח כז) אסרו חג ורצה לומר אסרו קרבן.
" שבעת ימים וגו' " - בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית ואחרי זה שבעת ימי החג והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית; " ארבעה עשר יום " - ללמד שהיו רצופים.
" ( מצודות )
תגובות
מלכים א ח סה-סו: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עִמּוֹ"
ראה כי יש 14 יום
עתה חלק אותם לפעמיים שבעת ימים
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם" = לא יתכן שמדובר בתם שבעת הימים הראשונים [כי שמיני עצרת זה חג] אלא בתם שבעת הימים האחרונים
לכן תחילה של שבעת הימים החלו בחג-הסכות ועשו גם את יום שמיני עצרת כמשפט
ואחרי כן באו שבעת הימים האחרונים ואז "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם" לאמור ביום השמיני שבתם שבעת הימים האחרונים
סוף דבר
יום הכפורים לא היה בתוך שבעת הימים כי אלה החלו בחג-הסכות
- -- DAIAN SHEM, 2024-07-24 03:06:45
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-07-23.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א ח סה"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.