רש"י על מלכים א ח
<< · רש"י על מלכים א · ח · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"נשיאי האבות לבני ישראל" - של בני ישראל
"מעיר דוד" - שנתנו שם דוד כשהביאו מבית עובד אדוםפסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"ואת אהל מועד" - שעשה משה וגנזו שלמה משנבנה בית ראשון כמו ששנינו בתוספתא דסוטה (יג א)
"אשר באהל" - אשר נטה דוד לארוןפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"אשר דבר בפיו" - שיתן לו בן שיבנה בית
"ובידו מלא" - קיים את דברו בידו הטובהפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
"האמנם" - לשון תימה
"לא יכלכלוך" - לא יכילוךפסוק לא (כל הפסוק)
"אשר יחטא איש לרעהו" - בועל אשת איש
"ונשא בו אלה" - כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו (סוטה כז ב)
"ונשא בו" - לשון נושה
"ובא אלה לפני מזבחך" - והעמיד הכהן את האשה לפני ה' (במדבר ה יח)פסוק לב (כל הפסוק)
"לתת דרכו בראשו" - וצבתה בטנה וגו' (שם פסוק כז)
"ולהצדיק צדיק" - ונקתה ונזרעה זרע (שם פסוק כח) כך נדרש בתוספתא דסוטה (א ג)פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
פסוק מג (כל הפסוק)
פסוק מד (כל הפסוק)
פסוק מה (כל הפסוק)
פסוק נא (כל הפסוק)
פסוק נו (כל הפסוק)
פסוק נט (כל הפסוק)
פסוק סד (כל הפסוק)
"את תוך החצר" - דברים ככתבן דברי רבי יהודה קדש את רצפת העזרה בקדושת מזבח להקטיר על הרצפה (זבחים נט א)
"כי מזבח הנחשת" - מזבח האבנים שעשה תחת מזבח הנחושת
"קטן מהכיל את העולה ואת המנחה" - שהרבו להביא אמר לו רבי יוסי והלא כבר נאמר (לעיל ג ד) אלף עולות יעלה שלמה על המזבח שעשה משה וכשאתה מגיע לחשבון אמות ולמנין עולות זה של אבנים גדול משל משה שמזבח משה מקום מערכתו אמה על אמה וזהו היה מקום מערכתו עשרים וארבע על עשרים וארבע הרי של שלמה חמש מאות שבעים ושש כשל משה (זבחים נט ב) אם כן מהו קידש המלך את תוך החצר שקבע בו מזבח של אבנים מחובר ברצפה (שם סא)
"קטן מהכיל" - בשל משה הוא אומר כאדם שאומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה (שם נט ב)פסוק סה (כל הפסוק)
"מלבוא חמת" - שהיא בצפונה של ארץ ישראל
"עד נחל מצרים" - שהיא כנגדו בדרומה באלה מסעי (במדבר לד פסוקים ה ח)
"שבעת ימים" - של חינוך
"ושבעת ימים" - חג הסוכות נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א)
