ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת הוריות/פרק ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון – הורו בית דין[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות א


ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: הורו בית דין א_אלעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה, והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. בין שעשו, ועשה עמהן. בין שעשו, ועשה אחריהן. בין שלא עשו ועשה. הרי זה פטור, מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין,א_ב וידע אחד מהן שטעו, או תלמיד שהוא ראוי להורייה, והלך ועשה על פיהם. בין שעשו, ועשה עמהם. בין שעשו, ועשה אחריהם. בין שלא עשו, ועשה. הרי זה חייב, מפני שלא תלה בבית דין. זה הכלל. התולה בעצמו חייב, והתולה בבית דין פטור:


גמ’: כתיב (ויקרא ויקרא ד כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצוות ה’ אשר לא תעשה ואשמה. נפש כי תחטא. אחת תחטא. בעשותה תחטא. הרי אילו שלושה מיעוטין. נפש כי תחטא. מעצמה, למעט אם תלה בבית דין. מכאן שהתולה בעצמו חייב, והתולה בבית דין פטור. בכל אתר את אמר מיעוט אחר מיעוט לרבות. והכא את אמר מיעוט אחר מיעוט למעט? אמר °רבי מתניה רבי מתניה. שנייא היא דכתיב מיעוט אחר מיעוט אחר מיעוט. תנן התם. כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע לו שהוא בן גרושה, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייבו קרן וחומש, °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° שאל לחברייה. מניין ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה לאוכל ברשות שהוא פטור? מה בין סבור שהוא חולין, ונמצאת תרומה, שהוא חייב. מה בין המחזיק עצמו שהוא כהן, ונמצא ישראל, שהוא פטור? אמרין ליה מן הוריות בית דין. כשם שאם חשב שזה שומן ונמצא שהוא חלב, חייב קרבן. לעומת זאת אם לא שגג באכילה עצמה, כגון שידע שזה חלב ואכל מכח הוראת בית דין, פטור מקרבן. אף כאן. אכל תרומה כי חשב שהוא כהן, כיוון שאין השגגה באכילה, הרי הוא פטור. אמר לון אוף להדא אנא צריכה לי. מה בין סבור שהוא חול ושחט, ונמצאת שבת שהוא חייב. מה בין סבור שהוא פסח שדוחה שבת, ושחט, ונמצא שלמים שאינה דוחה שבת, שהוא פטור? אמרין ליה מן השוחט ברשות מצווה. דסובר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, טעה בדבר מצוה ועשה מצווה פטור. ואף בהקרבת הקרבן שלא לשמו עשה מצווה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים. אמר לון. אוף להדא אנא צריכא לי. מה בין סבור שהוא מותר לאכול חלב ואכלו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] ונמצא אסור, שהוא פטור. מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב, שהוא חייב? לא אמרו ליה כלום. אמר לון נימא לכון מינן. מדכתיב (ויקרא ויקרא ד כג) או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא. השב מידיעתו מביא, אינו שב מידיעתו, אינו מביא קרבן. והאומר מותר אינו שב מידיעתו. שאף שיאמרו לו שזה חלב, יאכל. שסבור שזה מותר ואף אם יאמרו לו שזה תרומה, יאכל. שסבור שהוא כהן. כד עאל °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמרין ליה, רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קשי לן הדא מילתא. אמר לון, ולמה לא אגיבתוניה מן הדא. או הודע אליו חטאתו והביא? אמרין ליה. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קשיתה, רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קיימתה. על דעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דלא מפנה אהן קרייה או הודע אליו חטאתו ללמוד על מחוייבי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


1 א_א מיי' פי"ב מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :

2 א_ב מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה א', מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ה', סמ"ג עשין ריז :
[ע"ב]

-----------------------------------דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים ניחא. דכיוון שהפסוק פנוי ניתן ללמוד ממנו שמביא חטאת רק אם שב מידיעתו, ומכאן נלמד שאם הורו בית דין אינו מביא קרבן כיון שאינו שב מידיעתו. אבל על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא דמפנה אהן קרייה ללמוד על מחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים שהן חייבין. מנין שמביא חטאת רק אם שב מידיעתו? דתני. מניין א_גלמחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים, שהן חייבין להביא לאחר יום הכיפורים. וחייבי אשמות תלויין שהם פטורין? תלמוד לומר או הודע אליו חטאתו והביא, אף לאחר יום הכפורים. °רבי עקיבא רבי עקיבא יליף מן הדא דכתיב (ויקרא ויקרא ד כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצוות ה’ אשר לא תעשה ואשמה. נפש כי תחטא. אחת תחטא. בעשותה תחטא. הרי אילו שלושה מיעוטין. נפש כי תחטא. מעצמה, למעט אם תלה בבית דין. מכאן שהתולה בעצמו חייב, והתולה בבית דין פטור. אין בית דין חייבין קרבן על שהורו בשוגג, אלא על דבר שהיה גלוי להן ונכסה מהן. אבל אם נעלם מהם מלכתחילה, אינם חייבים. ומה טעמא? דכתיב, ונעלם דבר. דבר שהיה גלוי להן ונכסה מהן. במסכת שבועות למדנו מניין לידיעה בתחילה ובסוף והעלם בנתיים בטמאת מקדש וקדשיו? תלמוד לומר (ויקרא ויקרא ה ב) ונעלם ממנו והוא טמא ואשם. (ויקרא ויקרא ה ג) ונעלם ממנו והוא ידע ואשם. ונעלם ונעלם שני פעמים, הטיל הכתוב ידיעה בין שני העלמות ודרשינן הכי וידע קודם ונעלם ממנו וידע אחר ונעלם ממנו מכלל שבאת לו ידיעה בתחילה ובסוף, והעלם בנתיים. עד כדון כ°רבי עקיבה רבי עקיבא שסובר ששניהם בהעלם טמאה, דדרש ונעלם ממנו והוא טמא על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, וממה שהטיל הכתוב ידיעה בין שני העלמות, דרשינן כאילו נכתב וידע קודם ונעלם ממנו וידע אחר ונעלם ממנו. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שסובר שמדובר בשני הלכות שונות, העלם אחד מדבר בהעלם טמאה והשני בהעלם מקדש וקדשיו. מניין? °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כ°רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר, ונעלם ממנו. מכלל שידע. וכתיב (ויקרא ויקרא ה ג) ונעלם ממנו והוא ידע, הרי שתי ידיעות. על דעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דהו אמר שצריך שתהיה ידיעה תחילה, מדכתיב ונעלם ממנו מכלל שהיה יודע. וכתיב והוא ידע, הרי שתי ידיעות. אף כאן ממה שנאמר ונעלם דבר מכלל שידעו קדם, ומכאן נלמד שאין בית דין חייבין קרבן על שהורו בשוגג, אלא על דבר שהיה גלוי להן ונכסה מהן. אבל על דעתיה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא דהו אמר מזה שכתוב ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמים. מכלל שבאת לו ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים. והוא לא דורש את המילה ונעלם ממנו. מכלל שידע. מניין ילמד שאין בית דין חייבין קרבן על שהורו בשוגג, אלא על דבר שהיה גלוי להן ונכסה מהן? תלמוד לומר ונעלם דבר. מייתור המילה דבר למד °רבי עקיבא רבי עקיבא, שאינם חייבים אלא על דבר שהיה גלוי להם ונכסה מהן. אין בית דין חייבין קרבן על הוראתן, עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. והן שהורו שמותר. אבל אם הורו שפטור, לא בדא. אין חייבין עד שתהא הורייה מלשכת הגזית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. טעמא דהך תנייא דגמר דבר דבר מזקן ממרא. גבי זקן ממרא כתיב (דברים שופטים יז י) ועשיתה על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה'. וכתיב הכא, ונעלם דבר מעיני הקהל, מה להלן מבית דין הגדול שבלשכת הגזית, אף כאן עד שתצא הוראה מבית דין שבלשכת הגזית. אמר רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום°. אפילו נכנסו מאה, אינם חייבים על הוראתן עד שיורו כולן. תמן גבי עיבור השנה, אמר רבי זעירא רבי זעירא°. והוא שיהו כולן מורין מצד מטעם אחד אבל אם אחד אומר לעבר מסיבה זו והשני אומר לעבר מסיבה אחרת, אינה מעוברת. והכא מה? האם גם כאן צריכים שכל הסנהדרין יסכימו לטעם אחד? תנן, הלך היחיד ועשה שוגג על פיהן.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] פשיטא דבשוגג מיירי, דהא אין חיוב קרבן אלא בשוגג. וכי יש עושה בזדון שיהא נחשב לשגגה לחייב קרבן אצל הוריית בית דין ליחיד? אמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מתניתא כגון °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי יושב לפניהן. מה אנן קיימין? אם ביודע כל התורה ואינו יודע אותו דבר, אין זה °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי. ש°בן עזאי שמעון בן עזאי לא יטעה בדבר זה. ואם ביודע אותו הדבר, ואינו יודע כל התורה, °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי הוא אצל אותו הדבר, ומזיד גמור הוא ולמה מביא קרבן? אלא כי אנן קיימין, ביודע כל התורה, וביודע אותו הדבר. אלא שהוא כטועה לומר שכיוון שצוותה תורה ללכת אחריהם. חובה ללכת אחריהם, אפילו אם ברור לך שהם טועים. אם בטועה לומר התורה אמרה אחריהם אחריהם, אין זה °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי. ש°בן עזאי שמעון בן עזאי לא היה טועה בדבר זה, שהרי ברייתא מפורשת היא. כהדא דתני. יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל, ועל שמאל שהיא ימין, תשמע להם? תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל. אינך מצווה ללכת אחריהם, אלא אם יאמרו לך על ימין שהוא ימין, ועל שמאל שהיא שמאל. מאי כדון? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. לפי שבכל מקום שוגג פטור ממלקות וחייב קרבן, ומזיד חייב מלקות. והכא אפילו מזיד פטור ממלקות. מפני שתלה בבית דין שהורו להיתר, ואין בעולם מי שיתרה בו. נמצא דבהוראת בית דין, לא שייך דין מזיד. לפיכך כשעשה בשוגג ותלה בבית דין, פטור. אבל אם עשה במזיד חייב קרבן. חברייא אמרי בשם שמואל שמואל (אמורא)° יחיד משלים לרוב הציבור היא מתניתא שרק אם רוב ישראל עשו על פי הוראת בית דין, בית דין מביאים פר והציבור פטור, אבל אם רק מיעוט עשו על פי הוראת בית דין, כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה או שעירה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אפילו כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור. וקשיא על דעתיה דשמואל שמואל (אמורא)°. לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות? שהרי כל זמן שאין רוב ציבור ובית דין לא מביאים פר, חייב כל יחיד להביא קרבן, בא אדם והשלים את הקהל לרוב ציבור, בית דין צריכים להביא פר לכפר על הציבור, הרי כבר נתכפרו כל יחיד בקרבן חטאת שלו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. כשבית דין חוזרים בהם, אין היחיד מביא קרבן מיד אלא היחיד תלוי ממתין. אם התברר שאכלו רוב, בית דין מביאין והיחידים פטורים. אכלו מיעוט, היחיד מביא.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 א_ג מיי' פ ג' מהל' שגגות הלכה ט':


[ע"ב]

-----------------------------------דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] תני, כל הורייה שבית דין מביאים פר, אין היחיד מביא כשבה או שעירה. וכל הוריה שאין בית דין מביאים פר, היחיד מביא כשבה או שעירה. שמואל שמואל (אמורא)° שסובר שאם רק מיעוט עשו על פי הוראת בית דין יחיד מביא כשבה או שעירה. פתר מתניתא ברוב ומיעוט. אכלו רוב. הואיל ובית דין מביאין פר, אין היחיד מביא כשבה או שעירה. אכלו מיעוט. א_דהואיל ואין בית דין מביאין פר, היחיד מביא כשבה או שעירה. רבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שאף מיעוט שעשו בהוראת בית דין פטורים מקרבן. פתר מתניתא בהוריית בית דין עצמה. הורו בית דין לעקור את כל הגוף כגון שאמרו אין איסור חלב מהתורה. הואיל ואין בית דין מביאין פר, היחיד מביא כשבה או שעירה. הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, הואיל ובית דין מביאין פר, אין היחיד מביא כשבה או שעירה. מניין שרוב ציבור שעשה שלא על פי בית דין יהיה כל אחד חייב כשבה או שעירה? תני, אתה אומר לכך נאמרו המעוטין הללו נפש תחטא אחת תחטא בעשותה תחטא. או אינו אומר אלא יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים? תלמוד לומר עם הארץ, אפילו הן מרובין. עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו חייבין שאין בית דין מביאין עליהן פר. אבל רוב הקהל שעשו יהו פטורין, שכן בית דין מביאין עליהן פר. תלמוד לומר עם הארץ. שמואל שמואל (אמורא)° שסובר שאם רק מיעוט הקהל עשו בהוראת בית דין כל יחיד חייב כשבה או שעירה, פטר מתניתא הכי. עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו בשגגת מעשה שלא בהוראת בית דין, חייבין. שכן אין בית דין מביאין עליהן פר אם עשו בהוראת בית דין. אבל רוב הקהל שעשו בשגגת מעשה שלא בהוראת בית דין יהיו פטורים. שכן בית דין מביאין עליהן פר אם עשו בהוראת בית דין. תלמוד לומר עם הארץ. אפילו כולו, אפילו רובו. רבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שאפילו יחיד שעשה בהוראת בית דין פטור. פתר מתניתא הכי. עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה, חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. אבל רוב הקהל שעשו בשגגת מעשה שלא בהוראת בית דין יהיו פטורים. שכן בית דין מביאין עליהן פר אם עשו בהוראת בית דין. איתמר עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה, חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אבל הן אם עשו בהוריה מביאין כשבה או שעירה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין הם מביאין כשבה או שעירה. על דעתיה דשמואל שמואל (אמורא)° דסבירא ליה דיחיד בהוראת בית דין חייב בקרבן, דהוא יליף לה חייב מחייב, ניחא. אלא על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° דסבירא ליה דיחיד בהוראת בית דין פטור. קשיא. דהוא יליף לה חיוב מפטור. מתניתא פליגא על שמואל שמואל (אמורא)° דתני, או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא. השב מידיעתו מביא, אינו שב מידיעתו, אינו מביא קרבן. יצא מומר לעבודת כוכבים ומזלות וכ"ו. והרי כשהורו בית דין שמותר, אינו שב מידיעתו. שאף אם יאמרו לו שזה חלב, יאכל. שסבור שבית דין התירו. ואיך אמר שמאל שיחיד שעשה בהוראת בית דין חייב בקרבן? מתניתא פליגא על שמואל שמואל (אמורא)° דתני. ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצוות ה’ אשר לא תעשה ואשמה. נפש כי תחטא. אחת תחטא. בעשותה תחטא. הרי אילו שלושה מיעוטין. נפש כי תחטא. מעצמה, למעט אם תלה בבית דין. מכאן שהתולה בעצמו חייב, והתולה בבית דין פטור. והרי יחיד שעשה בהוראת בית דין ודאי תלה בבית דין ולמה שמואל שמואל (אמורא)° מחייב קרבן? הדא ודאי פליגא על שמואל שמואל (אמורא)° ולית לה לדברי שמואל שמואל (אמורא)° קיום

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: הורו בית דין וידעו שטעו, וחזרו בהן. בין שהביאו כפרתן, בין שלא הביאו כפרתן, והלך ועשה על פיהן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר ספק. א_האי זהו ספק?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] ישב לו בתוך ביתו, חייב. הלך לו למדינת הים, פטור. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא. מודה אני בזה, שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו °בן עזאי שמעון בן עזאי. מה שנה זה מן היושב בביתו? א_ושהיושב בביתו, איפשר היה לו שישמע. וזה, לא היה איפשר לו שישמע:

גמ’: תנן במשנה הקדמת, הורו בית דין, וידע אחד מהן שטעו, או תלמיד שהוא ראוי להורייה, והלך ועשה על פיהם. בין שעשו, ועשה עמהם. בין שעשו, ועשה אחריהם. בין שלא עשו, ועשה. הרי זה חייב. אמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מתניתא, כגון °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי יושב לפניהן. מה אנן קיימין? אם בשסילקן ששיכנע אותם שהם טועים, תבטל הורייתן וכאילו לא הורו כלל. ואם בשסילקו אותו, תבטל הורייתו. אלא כי אנן קיימין, בשזה עומד בתשובתו וזה עומד בתשובתו. הורייתן אצלו אינה הוראה, שלא סילקו אותו. ואם עשה כהוראתם, חייב. אצל אחרים הורייה, שלא סילקן. לית הדא פליגא  האין זה חולק על רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום°? דרבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° אמר אפילו נכנסו מאה אין הוראתם הוראה עד שיורו כולן. והרי אותו אחד לא הסכים עימם ולמה אמרת הוראתם אצל אחרים הוראה? פתר לה, בשלא נכנס לבית דין כשהורו, אלא בא אחר כך והיה דן לפניהם. אם בשלא נכנס למה אינו מעכב? שהרי נמצא שההרכב של הבית דין חסר. פתר לה כ°רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר. אין לך מעכב, אלא מופלא של בית דין בלבד. הא דאמר רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° נכנסו מאה, עד שיורו כולן. אף בחזירה כן? וצריך שיחזרו כולן מהוראתן, או די בחזרת רוב כת, וכל העושים אחר שנודע להן מחזירת הוראה של רוב כת, תו לא הוי תולה בבית דין, וחייב. פשיטא לך שדי ברוב דכתיב אחרי רבים להטות. באיזה רוב? רוב ההורייה, או רוב המשתייר? היך עבידא? נכנסו מאה, ומתו מהן עשרה. אין תאמר רוב ההורייה, עד שיחזרו בהם חמשים ואחד. ואין תאמר רוב המשתייר, ארבעים וששה. תנן התם. אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וכ”ו. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר עודהו קורדייקוס עליו, כותבין גט ונותנין לאשתו. דכיוון דאמר בעודו שפויי, לא נדחה דכישן דמי. ריש לקיש ריש לקיש° אמר לכשישתפה. מחלפת שיטתיה דריש לקיש ריש לקיש°  האם ריש לקיש ריש לקיש° חזר בו? דאיתפלגון. הפריש חטאתו ונתחרש או נשטתה, או נשתמד או שהורו בית דין שמותר לאכול חלב. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, נדחית חטאתו,

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 א_ד מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה א':

5 א_ה מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה ה', סמ"ג עשין ריז :


[ע"ב]

6 א_ו מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה ה', סמ"ג עשין ריז :


-----------------------------------דף ד[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] רבן שמעון בן לקיש רבן שמעון בן לקיש° אמר, א_זלא נדחית חטאתו. קא סלקא דעתין דלכולי עלמא בעלי חיים נדחים. בשלמא דרבי יוחנן רבי יוחנן° אדרבי יוחנן רבי יוחנן° לא קשיא, דשאני קורדייקוס דכישן דמי לכן נותנים את הגט. אבל הפריש חטאת ונשטתה אין מקריבים חטאתו. אלא דריש לקיש ריש לקיש° אדריש לקיש ריש לקיש° קשיא. דהא קורדייקוס לריש לקיש ריש לקיש° כשוטה דמי. ובשוטה אמר ריש לקיש ריש לקיש° דלא נדחית חטאתו כיון דהפרישו כשהיה חלים, ואם כן על כרחך מקריב אף כשהוא שוטה. דאם היה צריך להמתין שישתפה, הווה נדחה ושוב אינו חוזר ונראה. אלא ודאי מקריבן כשהוא שוטה. ולמה בגט נדחה? ואף דרבי יוחנן רבי יוחנן° הדרבי יוחנן רבי יוחנן° קשיא. דאמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הגוסס, כל זמן שלא מת חשוב כחי לכל דבר, וזורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. ואם גוסס לא נדחה, למה אם נשטתה, נדחית חטאתו? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, °רבי אחא רבי אחא (תנא) מחלף שמועתא ואומר שלרבי יוחנן רבי יוחנן° לא נדחת חטאתו ולריש לקיש ריש לקיש° נדחית, דלא אתי מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° פליגא על מילתיה. רבנן דקיסרין אמרין. רבי חייה רבי חייא רבה° ורב אמי רבי אמי°, חד מחליף, וחד אמר כהאן תנייה דלא מחליף. מאן דמחלף {{ב|לית ליה באילין קישואייה  קושיות, דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר הפריש חטאת ונשטתה לא נדחית חטאתו כמו בגוסס. ולריש לקיש ריש לקיש° נדחית חטאתו כמו שאם אמר כתבו גט לאשתי ונעשה קורדייקוס שלא יתנו עד שישתפה. מאן דלא מחליף אמר לך דרבי יוחנן רבי יוחנן° אדרבי יוחנן רבי יוחנן° לא קשיא, דגוסס לא דמי לשוטה. דגוסס אין רפואתו בידנו, ושוטה רפואתו בידנו. ודריש לקיש ריש לקיש° אדריש לקיש ריש לקיש° נמי לא קשיא. דריש לקיש ריש לקיש° סבר, בעלי חיים אינם נדחים, כמו דסבירא ליה גבי קורדייקוס דאינו כותב עד שישתפה, הכא נמי סבירא ליה בנשטתה לא נדחית חטאתו. אבל לא יקריבו אלא אחר ששישתפה, דאי לא תימא הכי, גבי הורו בית דין לאכול חלב דסבירא ליה ריש לקיש ריש לקיש° דלא נדחית חטאתו. הא על כרחך אינו מקריב אלא לאחר שיחזרו בהם בית דין. דהא קודם שחזרו בית דין, אי אפשר להקריבו, דמי מקבל מידו? אלא על כרחך לאחר החזרה, ובעלי חיים אינן נדחין, הכא נמי בשוטה מקריב לכשישתפה. תנן, הפריש חטאתו. והורו בית דין שמותר לאכול חלב. לריש לקיש ריש לקיש° דאמר לא נדחית חטאתו. מי מקבלה המינו? הרי הכהנים לא יסכימו להקריב קרבנו. דכיוון שהתירו בית דין לאכול חלב, הוה האי קרבן כחולין בעזרה. הכי קאמר, ימתין עד שיחזרו בהן בית דין ויקריב אותו קרבן שהפריש מקדם שאינו נדחה. אי נמי, כשהיה המביא כהן. ועבר והקריב בעצמו, שכיפר. והא דתנן, ידע אחד מהם שטעו, או תלמיד וראוי להוראה כ°שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי ועשה על פיהם, חייב קרבן. והא °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי לאו כהן הוא, ומי מקבלה ממנו? בזה ודאי למאן דאמר לא נדחית חטאתו, צריך להמתין עד שיחזרו בהן בית דין. תולדות הורייה כהורייה? הורייה בהורייה מה הן שיצטרפו? היך עבידא תולדות הורייה? אכלו ציבור חלבים והפרישו קרבנותיהן והורו בית דין להתיר אכילת חלבים. ונדחה קרבנם ונעשה חולין והלכו ושחטום בחוץ, ואחר כך חזרו בהם ונעשו שחוטי חוץ. אין תימר תולדות הורייה כהורייה. כיוון שמה ששחטו קדשים בחוץ נעשה בעקיפין בגלל ההוראה שלהם, הוי כמו שעשו גוף העבירה על פיהם וחייבים. או דילמא אין תולדות הורייה כהורייה, וכיוון שלא בית דין הורו לשחוט בחוץ, בית דין פטורים. אין תימר תולדות הורייה כהורייה בית דין חייבין אין תימר אין תולדות הורייה כהורייה בית דין פטורין. כיני פשיטא לן דתולדות הורייה כהורייה ובית דין חייבים. שתי הוריות בעברה אחת מהו שיצטרפו?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] היך עבידא? הורו בית דין. חלב כולייא של ימין מותר, ושל שמאל ושל מכסה על הקרב אסור. חזרו והחליפו. אכלו רוב על פי ההוראה ראשונה, וחזרו ואכלו רוב על פי ההוראה שנייה. אין תימר מצטרפין, חייבין אחת. ואין תימר אין מצטרפין, חייבין שתים. שתי הוריות בעבירה אחת מה הן שיצטרפו? היך עבידא? כגון שהורו בית דין שמותר לאכול חלב כליה ואכלו רוב ציבור על פיהם וחזרו בהם בית דין ושוב חזרו והתירו ושוב אכלו רוב הציבור, ושוב חזרו בהם בית דין. כיון דעבירה אחת היא, אינם חייבים אלא אחת, או דילמא כיוון דשתי הוריות חייב שתיים. מדתנן, הורו בית דין וידעו שטעו, וחזרו בהן. והלך ועשה על פיהן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר שעשה על פי הוראת בית דין ו°רבי מאיר רבי מאיר מחייב, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר ספק. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שכשבית דין חוזרים בהם נגמרה אותה הוראה ומי שיאכל יהיה חייב, חייבין שנים. ועל דעתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר שכשבית דין חוזרים בהם לא נגמרה אותה הוראה ומי שיאכל יהיה פטור, חייבים אחת. אכלו מיעוט בראשונה, ומיעוט בשנייה. ויחד היו רוב, על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר כיוון כשחזרו בהם נסתיימה הוראה, וכיוון שבכל אכילה יש רק מיעוט פטורים. ועל דעתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר שכשבית דין חוזרים בהם לא נגמרה אותה הוראה, שני האכילות מצטרפות לרוב חייבים. רבי זעירא רבי זעירא° אמר, אף משך השהות מרגע שחזרו בהם בית דין ביניהון. °רבי מאיר רבי מאיר אמר, נותנין לו שהות שאפשר שישמע בזמן כזה שבית דין חזרו בהם, ואפילו לא שמע. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עד שישמע ממש. ותני כן על דעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. הורו בית דין בשוק העליון, ויחיד בשוק התחתון. בית דין בבית, ויחיד בעלייה, פטור. עד שישמע ממש. על דעתיה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אדיין הוא ספק. תנן, ישב לו בתוך ביתו, חייב. הלך לו למדינת הים, פטור. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא. מודה אני בזה, שהוא קרוב לפטור מן החובה. על דעתיה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא, היושב בביתו עדיין הוא ספק ומביא אשם תלוי. אבל ההולך למדינת הים, פטור. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. לא רק בשהלך למדינת הים, אלא אפילו בעומד בין שני תחומין. בין תחומי ארץ ישראל, לתחומי חוץ לארץ, דכיון דטרוד בנסיעה, אין לו פנאי לברר אם בית דין חזרו בהם. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. להורייה הילכו א_חאחר ישיבת ארץ ישראל. ואם רוב יושבי ארץ ישראל עשו בהוראת בית דין, מביאים פר העלם דבר, ואין משגיחין על יושבי חוץ לארץ. א_טלטומאה לעשית קרבן פסח בטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה, תנן התם הפסח נשחט בשלוש כתות וכ”ו נכנסה כת ראשונה וננעלו דלתות העזרה וכ”ו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 א_ז מיי' פ ג' מהל' שגגות הלכה ח':


[ע"ב]

8 א_ח מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ב':

9 א_ט מיי' פ ז' מהל' קרבן פסח הלכה ו':


-----------------------------------דף ה[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] במה משערים? האם בכל הכתות משערים, ולא עושים בטומאה,עד שיהיה רוב בן כולם, או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. עד שהן כלל ישראל מחוץ לעזרה הן משערין עצמן. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, להוראה הילכו מלבוא חמת עד נחל מצרים. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° בשם רב הונא רב הונא°, טעמא דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° דכתיב (מלכים א ח', ס"ה) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול, מלבא חמת עד נהר מצרים. מכאן שרק יושבי הארץ נקראים קהל

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: א_יהורו בית דין לעקור את כל הגוף. אמרו א_יאאין נידה בתורה. אין שבת בתורה, אין עבודה זרה בתורה, הרי אילו פטורין. א_יבהורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, הרי אילו חייבין. א_יגכיצד? אמרו יש נידה בתורה. אבל הבא על שומרת יום כנגד יום, פטור. יש שבת בתורה. אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, פטור. יש עבודה זרה בתורה. אבל המשתחוה, פטור. הרי אילו חייבין. שנאמר (ויקרא ויקרא ד יג) ונעלם דבר. דבר ולא כל הגוף:


גמ’: תנן, הורו בית דין לעקור את כל הגוף וכ”ו הרי אלו פטורים. מאי טעמא? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° נאמר (ויקרא ויקרא ד יג) ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצוות ה’ אשר לא תעשנה ואשמו. ודרשינן מדבר ולא כל הדבר. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר דדרשינן ממצות לא כל המצות. וכתיב כן? והרי לא כתוב מדבר אלא (ויקרא ויקרא ד יג)ונעלם דבר. ולא כתוב ממצות אלא (ויקרא ויקרא ד יג)ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה. כיי דאמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ניתן לדרוש על ידי שגורעין אות מתחילתה ומעבירין אותה לסופה. ואמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° ואפילו לאמצע התיבה. כמו שכתוב (ויקרא ויקרא ב ו) ויצקת עליה שמן, מנחה היא. וגורעים ודורשים כאילו כתוב ויצקת שמן על המנחה. לרבות את כל המנחות ליציקה. יכול אף מנחת מאפה תהיה טעונה יציקה? תלמוד לומר עליה. ואף כאן לוקחים את המם מהמילה מכל ומוסיפין אותה למלה מצוות וכאילו כתוב ממצוות. וכן את האות מם מהמילה ונעלם ומוסיפין אותה למלה דבר וכאילו כתוב מדבר. תנן, אמרו יש נידה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור. הרי אלו חייבין שלא עקרו את הכל. ולא נמצאת עוקר כל שם שומרת יום כנגד יום? בשאמרו. הלילה מותר והיום אסור. וטעו בפסוק שנאמר כל ימי זובה, ודרשו ימים ולא לילות. תנן, יש שבת בתורה., אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, פטור. הרי אלו חייבין שלא עקרו את הכל. ולא נמצאת עוקר כל מלאכת הוצאה? שמואל בר אבא שמואל בר אבא° אמר. בשאמרו להוליך אמה אחת יותר מארבע אמות ברשות הרבים מותרת, ושתי אמות אסורות. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר. בשאמרו. גרוגרת מותרת, ושתי גרוגרות אסורות. ואתייא כמאן דאמר הכנסה והוצאה אחת היא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] ברם כמאן דאמר הכנסה והוצאה שתים הן, בשאמרו הוצאה אסורה הכנסה מותרת. ולא נמצאת עוקר כל שם הכנסה? אלא כדשנינן בשאמרו. גרוגרת מותרת, ושתי גרוגרות אסורות. תנן, יש עבודה זרה בתורה. אבל המשתחוה, פטור. הרי אילו חייבין. ולא נמצאת עוקר כל שם השתחוייה? בשאמרו מותר לשוח דאינו בפישוט ידים ורגלים, ולהשתחוות, אסור. גבי חלב הכי משכחת ליה שיהיה חייב? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא שהורו שמותר לאכול חלב מהתורה. אלא יודעין היו שאסור לאכל חלב אלא שטעו לחשוב שהתורה נתנה רשות לבית דין להורות איזה חלב אסור ואיזה מותר והורו על אחד החלבים שהוא מותר. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי. התירו כזית חלב היום, או כשני זיתים למחר. האם עקירת כל האיסור לזמן מסויים, נחשב כעקירת כל הגוף ופטורים מקרבן, או הוי כעקירת חלק מהגוף וחייבים? פשיטא שחייבים דתני (תוספתא סנהדרין יד יג) המתנבא לעקור דבר מדברי תורה חייב. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אם מתנבא לבטל מקצת ולקיים מקצת פטור. ובעבודה זרה אפילו מקיימה היום וביטלה למחר חייב: ותני, נביא ומדיח. יכול אם יאמרו לך, אל תתן תפילין היום תן למחר, תשמע להם אף שאינו נסקל? תלמוד לומר (דברים ראה יג ו) ללכת בהם. בכולן ולא במקצתן. הרי עקרת שם כל אותו היום, ותימר שאינו נסקל לפי שאין כאן עקירת כל הגוף. אף הכא כשהתירו אכילת כזית חלב היום, אין כאן עקירת כל גוף. רבי מנא רבי מנא° שמע לה מן דבתרה דאמרינן לעיל, שמואל בר אבא שמואל בר אבא° אמר. בשאמרו אמה מותרת ושתי אמות אסורות, הרי עקרת שם כל אותה האמה. ותימר אין כאן עקירת גוף. אף הכא כשאמרו שמותר לאכול חלב כל אותו היום אין כאן עקירת גוף

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: א_ידהורו בית דין, וידע אחד מהן שטעו, ואמר להן טועין אתם. או שלא היה מופלא של בית דין שם. או שהיה אחד מהן גר, או ממזר, או נתין, או זקן שלא ראה לו בנים, הרי זו פטור. שנאמר כאן עדה. ונאמר להלן עדה. מה עדה א_טוהאמורה להלן, כולן ראוין להורייה. אף עדה האמורה כאן, כולן ראוין להורייה:

גמ’: תנן, או שלא היה מופלא של בית דין שם. מתניתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר. אין לך מעכב, אלא מופלא של בית דין בלבד. דכתיב (במדבר שלח טו כד) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. מי שהוא עשוי עינים לעדה. תנן, או שהיה אחד מהן גר, או ממזר, או נתין, או זקן שלא ראה לו בנים, הרי זו פטור. דכתיב (במדבר בהעלותך יא טז) והתיצבו שם עמך. בדומים לך. מה אתה, לא גר ולא נתין ולא ממזר. אף הן, לא גרים ולא נתינים ולא ממזרים ולא עבדים. ניחא זקן שלא ראה לו בנים, יתכן שמינוהו כשהיה צעיר והזקין. אבל איך יתכן שגר או ממזר יתמנה לסנהדרין? רב הונא רב הונא° אמר בשעברו ומינו. תנן, אף עדה האמורה כאן, כולן ראוין להורייה. הא אם היה אחד מהם לא ראוי להוראה, אין הוראתם הוראה. וכי סנהדרין ממנים מי שאינו ראוי להוראה? °רבי חנניה רבי חנניה ורבי מנא רבי מנא°. חד אמר בתוך שבעים, וכגון שעברו ומינו אותו,

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 א_י מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה א', מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה ב', סמ"ג עשין ריז :

11 א_יא מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה ב':

12 א_יב מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה ב', מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה ב', סמ"ג עשין ריז :

13 א_יג מיי' פ י"ד מהל' שגגות הלכה ב', סמ"ג עשין ריז :


[ע"ב]

14 א_יד מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :

15 א_טו מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :


-----------------------------------דף ו[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] וחרנה אמר, חוץ לשבעים ובשעת ההוראה ישב ביניהם. ואף במקרה כזה אין הוראתם הוראה, אף על פי שלא היה אחד מהסנהדרין. מאן דאמר חוץ לשבעים, ניחא שמינו אדם שאינו ראוי להוראה. ומאן דאמר בתוך שבעים, למה לא רצה להעמיד חוץ משבעים? דסבר חוץ לשבעים, לא אמרינן דאין הוראתן הוראה מפני אותו שאין ראוי. דכיוון שאינו במניין השבעים ואף אינו ראוי להורייה, נעשה כאבן

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתני’: א_טזהורו בית דין שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין, מביאין פר. א_יזמזידין, ועשו הקהל שוגגין, מביאין כשבה או שעירה. א_יחשוגגין, ועשו הקהל מזידין, הרי אלו פטורין:


גמ’: תנן, שוגגין, ועשו הקהל מזידין, הרי אלו פטורין: לית הדא פליגא  האין זה חולק על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°? דתנן, הורו בית דין, וידע אחד מהן שטעו, או תלמיד שהוא ראוי להורייה, והלך ועשה על פיהם וכ”ו הרי זה חייב. ואמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מתניתא, כגון °שמעון בן עזאי שמעון בן עזאי יושב לפניהן, ואף שידע שהם טועים הלך ועשה על פיהם מזיד. וכי יש זדון לשגגה ליחיד אצל הוריית בית דין? כדאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. בכל מקום שוגג פטור ממלקות, ומזיד חייב מלקות. והכא אפילו מזיד פטור ממלקות. מפני שתלה בבית דין שהורו להיתר ואין בעולם מי שיתרה בו, שהרי הכל הולכים אחר הוראת בית דין. נמצא דבהוראת בית דין, לא שייך דין מזיד. לפיכך אם תלה בעצמו, חייב קרבן. אם כן קשיא אמאי במתניתין דידן, שוגגין ועשו מזידין פטורין מקרבן? חברייא אמרי בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, בשלא קיבלו רוב הציבור עליהן את הוראת בית דין שלא ידעו עליה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, בשבעטו בהורייתן של בית דין. מה מפקה מביניהון? קיבלו עליהן, וחזרו ובעטו. על דעתיה דחברייא. כיון שקיבלו, בית דין חייבין. על דעתיה דרבי זירא רבי זירא° כיוון שבעטו אף על פי שעשו כהוראה שהורו בית דין אפילו הכי בית דין פטורין, שלא על פיהן עשו.

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתני’: הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן, מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. א_יטשנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים. ובעבודה זרה, א_כשנים עשר שבטים מביאים שנים עשר פרים, ושנים עשר שעירים. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה, שלשה עשר פרים שלשה עשר שעירים. פר ושעיר לכל שבט ופר ושעיר לבית דין:


גמ’: תנן התם, נטמא רוב הקהל, עושים את הפסח בטומאה. מאן תנא דבעינן דווקא רוב? °רבי מאיר רבי מאיר דתני, גבי פר העלם דבר של ציבור °רבי מאיר רבי מאיר אומר, היא מחצית כל השבטים שש שבטים. היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד שיהו רוב הקהל.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר א_כאפחות מחצי כל שבט ושבט ובלבד רוב: אם היו שבטים שלימים אפילו שבט אחד גורר כל השבטים. ש°רבי מאיר רבי מאיר אומר כל השבטים קרוין קהל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כל שבט ושבט קרוי קהל. מה ביניהון? גרירה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אין שבט אחד גורר כל השבטים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר שבט אחד גורר כל השבטים. אתיא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, כמה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, שבט אחד גורר כל השבטים. כן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר שבט אחד גורר כל השבטים. אף על גב ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, שבט אחד גורר כל השבטים, מודה הוא שאין שאר השבטים נגררים עד שתהא הוריה מלשכת הגזית. אבל אם שגו בהוראת בית דין של אותו שבט, אין שאר השבטים צריכים להביא קרבן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, טעמא דהן תנייה דכתיב (דברים שופטים יז י) מן המקום ההוא אשר יבחר ה'. מה טעם ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דכתיב (במדבר שלח טו כו) ונסלח לכל עדת בני ישראל. מכאן שכולם צריכים להביא כפרה. מה טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? דכתיב (במדבר שלח טו כו) כי לכל העם בשגגה. עד שרוב העם יחטא ולא די בשבט אחד. מה מקיים °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי טעם ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דכתיב, ונסלח לכל עדת בני ישראל, פרט לנשים ולקטנים שאינם נמנים לרוב נסלח להוציא קטנים שאינם צריכים סליחה, בני ישראל ולא בנות ישראל. מה מקיים °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי טעם ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? כי לכל העם בשגגה. פרט לשתחילתה בזדון וסופה בשגגה. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי בנימן בר לוי רבי בנימן בר לוי°, קרייא מסייע למאן דאמר כל שבט ושבט קרוי קהל. דכתיב (בראשית וישלח לה יא) גוי וקהל גוים יהיה ממך ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, כשם שהן חלוקין כאן כן הן חלוקין בטומאה. דתני, היה ציבור חציין טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני דברי °רבי מאיר רבי מאיר, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, א_כבהטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו, אין הפסח בא לחצאין. אלא או כולן יעשו בטומאה או כולן יעשו בטהרה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 א_טז מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א', מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה ב', סמ"ג עשין ריז :

17 א_יז מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ו', סמ"ג עשין ריז :

18 א_יח מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ו', סמ"ג עשין ריז :

19 א_יט מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א':

20 א_כ מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א':


[ע"ב]

21 א_כא מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א', מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ב':

22 א_כב מיי' פ ז' מהל' קרבן פסח הלכה ב':


-----------------------------------דף ז[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] מני אמרו לו? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני, ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר שניהן יצאו לבית השריפה, שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים, הטמא א_כגבטומאתו, והטהור יאכל. רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מני אמרו לו? חכמים שהן בשיטת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שסובר שקרבן ציבור אינו חלוק אבל קרבן פסח מחצה יעשו בטהרה ומחצה בטומאה.

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ז[עריכה]

מתני’: הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן, מביאין פר. ובעבודה זרה, מביאין פר ושעיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. א_כדשבעה שבטים שחטאו, מביאין שבעה פרים. ושאר שבטים שלא חטאו, מביאין על ידיהן פר. א_כהשאף אילו שלא חטאו מביאין על ידיהן פר על ידי החוטאים. דלדעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אם רוב השבטים חטאו, אף על פי שהם מיעוט מכל ישראל, או שרוב ישראל חטאו אף על פי שהם מיעוט ממניין השבטים, ואפילו עשה שבט אחד בלבד והוא רוב הקהל, מביאים שנים עשר פרים, פר לכל שבט ושבט ששאר שבטים שלא חטאו נגררים. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. שמונה פרים שבעה לשבטים שחטאו ואחד לבית דין ובעבודה זרה שמונה פרים ושמונה שעירים פר ושעיר לכל שבט ופר ושעיר לבית דין:

גמ’: תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו של °רבי מאיר רבי מאיר. חטאו ששה, א_כווהן רובו. הא שבעה, אף על פי שאין רובו הרי אלו חייבין. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. לא אמר אלא ששה והן רובו. הא חמשה, אף על פי שהן רובו הרי אילו פטורין. דבעינן מחצית שבטים. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מתניתא אמרה כן. דתני, מחצית שבטים, ובלבד רוב אוכלוסין. ודכוותה מחצית אוכלוסין ובלבד רוב השבטים. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר שאילתה דפרק  השאלה שנשאלה בפרק הורה כהן משיח מין הדא כמו השאלה במשנה הבאה מי בעינן דווקא הוריית בית דין גדול או אף הוריית בית דין קטן

ירושלמי הוריות, פרק א, הלכה ח[עריכה]

מתני’: הורו בית דין של אחד מן השבטים, ועשה אותו השבט על פיהם. אותו השבט הוא חייב, ושאר כל השבטים פטורין, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אומרין, א_כזאין חייבין אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד. שנאמר (ויקרא ויקרא ד יג) ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני העדה. ולא עדת אותו השבט:


גמ’: °רבי מאיר רבי מאיר אומר, חובת בית דין הוא וצריכים להביא משלהם פר או פר ושעיר על הוראתם. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, חובת ציבורא. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, חובת בית דין וחובת ציבורא היא. מה טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שבית דין צריכים להביא? נאמר כאן בשגגת הורייה בשאר עבירות, ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו וכ”ו ונודע החטאת וכ”ו וכתיב והקריבו הקהל. מה קהל הנאמר למעלה בית דין, דכתיב מעיני הקהל והן הבית דין שההוראה תלויה בהן. אף הקהל שנאמר למטה בהקרבה, בית דין הוא שמביאין הקרבן. ונאמר בשגגת עבודה זרה, והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל העדה פר. מה מעיני שנאמר להלן בשגגת הורייה בשאר עבירות, בית דין הם שמביאים. אף כאן בשגגת עבודה זרה בית דין הם שמביאים. מה טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שסובר שציבור צריכים להביא? נאמר כאן בשגגת שאר עבירות, ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו וכ”ו. ונאמר בשגגת עבודה זרה, והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל העדה פר. מה מעיני הנאמר בעבודה זרה ציבור הן שמביאין דכתיב ועשו כל העדה. אף מעיני האמור בשגגת שאר עבירות, ציבור הן שמביאין. מה טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר שגם בית דין וגם ציבור צריכים להביא? נאמר כאן בשגגת שאר עבירות, ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו וכ”ו. ונודע החטאת וכ”ו והקריבו הקהל. ונאמר להלן בשגגת עבודה זרה, והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל העדה פר. ויליף שגגת עבודה זרה משגגת שאר עבירות. ושגגת שאר עבירות משגגת עבודה זרה. מה מעיני שנאמר להלן בשגגת שאר עבירות, בית דין. דגמרינן קהל שנאמר למטה בעשיה, דכתיב ועשו הקהל, מקהל שנאמר למעלה. מה קהל הנאמר למעלה בית דין, דכתיב מעיני הקהל, והן הבית דין שההוראה תלויה בהן. אף הקהל שנאמר למטה בהקרבה, בית דין הוא שמביאין קרבן. אף מעיני שנאמר בשגגת עבודה זרה, בית דין הם שמביאים. ומה מעיני שנאמר בשגגת עבודה זרה ציבור הם שמביאים. דכתיב ועשו כל העדה פר. אף בשגגת שאר עבירות, ציבור הם שמביאים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] ל°רבי מאיר רבי מאיר דאמר חובת בית דין היא, פשיטא דבית דין מביאין משלהם. מאן דאמר חובת ציבור, מהכן היה מביא? פלגי ביה רבנן דתני, פר הבא על כל המצות ושעירי עבודה זרה א_כחבתחלה היו מגבין להן שעושים מגבית מיוחדת ולא מהשקלים שנתרמו כבר דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, מתרומת הלשכה היו קריבין. מאן דאמר חובת בית דין היא, בית דין סומכין. מאן דאמר חובת ציבור היא, מי סומך? פליגי רבנן דתני. וסמכו זקני. יכול זקנים מן השוק? תלמוד לומר זקני עדה. אי זקני עדה, יכול כל הזקנים שבעדה? תלמוד לומר העדה. המיוחדים שבעדה. וכמה הן? וסמכו, שנים. זקני, שנים. אין בית דין שקול הרי חמשה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. וסמכו זקני שנים. אין בית דין שקול, הרי שלשה. מכאן ששלשה מכל שבט ושבט, וראש בית דין על גביהן סומכין ידיהן על ראש הפר. דכתיב (ויקרא ויקרא ד טו) ידיהם. ידי כל יחיד ויחיד שכל אחד סומך בשתי ידיו. ידיהם על ראש הפר. פר טעון סמיכה ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר פר טעון סמיכה בזקינים, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. אבל טעון הוא סמיכה שלא בזקנים. ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה. מתיבין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. והכתיב (דברי הימים ב כ"ט, כ"ג) ויגשו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם? אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הוראת שעה היתה. שהרי היו מזידים ואין קרבן בא על המזיד. ושם נעשה על פי נביא. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. ציבור שמת אחד מהם. מהו שיביאו פר אחר תחתיו? האם זה כחטאת שמתו בעליה שנדחת, או לא. התיבון. והכתיב (עזרא ח', ל"ה) הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות לאלהי ישראל וגו' צפירי חטאת שנים עשר וגו' והכתיב הכל עולות. איפשר חטאת עולה? אלא מה עולה לא נאכלה, אף חטאת לא נאכלה. מאי טעמא? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, על עבודה זרה הביאום ושעירי עבודה זרה לא נאכלים. וקימא לן דעל עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו הביא. ואף שרבים מהם כבר מתו. מכאן ראיה שאם מת אחד מהציבור אין צורך בחטאת אחרת. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הוריית שעה היתה שלא אכלו את החטאות ושהקריבו אף שחלקם מתו ואין להביא מכאן ראיה. רבי ירמיה רבי ירמיה° למד כן. כתיב, וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבר פר טעון סמיכה בזקינים ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. אלא במי? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, באהרן ובניו. אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והתני רבי חייה רבי חייא רבה° וסמכו? מדהוי ליה למכתב וסמך וכתב וסמכו, לרבות שעירי עבודה זרה. משמע שאף שעירי עבודה זרה נתרבו? מה שנתרבו זה רק לסמיכה, אבל לא שתהיה סמיכה בזקינים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° למד כן, כתיב (ויקרא אחרי מות טז כא) וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי. השעיר החי טעון סמיכה באהרן, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן. אלא סמיכתם במי? האם לא בזקנים וקשיא לרבי ירמיה רבי ירמיה°? מה עבד לה רבי ירמיה רבי ירמיה°? פתר לה בכהן הדיוט שאין צורך בכהן גדול אבל גם לא בסמיכת זקנים. תני תמן, הורו בית דין ועשו קהל. מת אחד מבית דין, פטורין. מת אחד מן הציבור, חייבין. דכיוון דבית דין הם הבעלים של פר החטאת, לפיכך אם מת אחד מהם הרי הם פטורים, דהוה חטאת שמתו בעליה. אבל מת אחד מהציבור חייבים. תנן התם. הורו בית דין ועשו הבית דין יכול יהו חייבין? תלמוד לומר הקהל ועשו, ההורייה תלויה בבית דין, והמעשה תלוי בקהל. אמר להן °רבי מאיר רבי מאיר. אם לאחרים שעשו בהוראתן הוא פוטר. לא כל שכן על עצמם? אמרו לו. יפטור לאחרים, שיש להם במה לתלות, שהרי סומכים על הוראת בית דין והתורה צוותה לא תסור. ואל יפטור לעצמם, שאין להם במה לתלות. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°י מתניתא כ°רבי מאיר רבי מאיר שהקרבן משל בית דין. דתני תמן. הורו בית דין ועשו קהל. מת אחד מבית דין פטורין, מת אחד מן הציבור חייבין. משמע שבית דין הם הבעלים. תנן, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, חובת בית דין וחובת ציבורא היא ואף שמביאים עבור הציבור צריך להביא עבור בית דין. אמר לו °רבי מאיר רבי מאיר, אם לאחרים הוא הפר שבית דין סומכים עליו פוטר לא כל שכן על עצמן? אמר לו יפטור לאחרים שיש להם במה לתלות שהם תלו בבית דין. ואל יפטור לעצמו לבית דין שאין לו במה לתלות שהם סמכו על עצמם. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חסדאי רב חסדאי°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 א_כג מיי' פ ה' מהל' תמידין ומוספין הלכה ט"ז, מיי' פי"ז מהל' פסולי המוקדשין הלכה י"ג:

24 א_כד מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :

25 א_כה מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :

26 א_כו מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה א', מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה ב', סמ"ג עשין ריז :

27 א_כז מיי' פ י"ב מהל' שגגות הלכה ב', מיי' פ י"ג מהל' שגגות הלכה א', סמ"ג עשין ריז :


[ע"ב]

28 א_כח מיי' פ ד' מהל' שקלים הלכה ב':


-----------------------------------דף ח[עריכה]

ירושלמי מאיר הוריות ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] תניי תמן. הורו בית דין ועשו הן וידעו שהורו, אלא א_כטשטעו ולא ידעו במה הורו, או שנסתפקו אם שגו במה שהורו. יכול יהו חייבין? תלמוד לומר (ויקרא ויקרא ד יד) ונודעה החטאת ולא שיוודעו החוטאין ולא יוודע החטא. ולמה לי עד שידע במה חטא? והתנן, ספק חלב אכל ספק נותר אכל, מביא חטאת, דממה נפשך, חלב אכל חייב, נותר אכל חייב. מתניתא בשיטת °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. דאמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה כתיב, אשר חטא בה, אינו חייב עד שיוודע לו במה חטא. אי נמי בשהורו ולא ידעו במה הורו, אם בעבודה זרה אם שאר כל המצות. אם עבודה זרה, מצוותם בפר ושעיר, אם שאר כל המצות מצוותם בפר. וכיוון דספק פר ושעיר, שינוי קרבן הוא ופטור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

29 א_כט מיי' פי"ד מהל' שגגות הלכה ד':
[ע"ב]

הדרן עלך פרק הורו בית דין