מצודות על מלכים א ח
<< · מצודות על מלכים א · ח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"נשיאי האבות" - הנשיאים לכל בתי האבות של בני ישראל והם הם ראשי המטות שזכר ולתוספת ביאור כפל
"אז" - כאשר נשלם כל מלאכת הבניןפסוק ב
מצודת דוד
"בירח האתנים" - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות
מצודת ציון
"האתנים" - ענין חוזק כמו (במדבר כד כא)איתן מושבךפסוק ד
מצודת דוד
"ואת אוהל מועד" - בגבעון היה ומשם העלוהו וגנזוהו באוצרות בית ה' בהעליות אשר ממעל להיכל ולדביר
"הכהנים והלוים" - הכהנים העלו הארון והלוים את אוהל מועד וכליופסוק ה
מצודת דוד
"אתו לפני הארון" - ללכת עמו לפני הארון
מצודת ציון
"הנועדים" - ענין וועד ואסיפה וכן (שם טז יא) הנועדים על ה'
"עליו" - כמו אליופסוק ו
מצודת דוד
"כנפי הכרובים" - הם שעשה שלמה ועמדו בארץ כמו שנאמר למעלהפסוק ז
מצודת דוד
"כי הכרובים וגו'" - רצה לומר כי מתחילה נעשה שיפרשו הכרובים כנפיהם אל מקום עמידת הארון ולזה בהכנסת הארון אל מקומו היו אם כן הכרובים מסככים עליו
מצודת ציון
"ויסכו" - מלשון סכך
"בדיו" - מוטות לשאת בהם הארוןפסוק ח
מצודת דוד
"ויהיו שם" - על הבדים יאמר שהיו שם באותו הנחה ומצב
"עד היום הזה" - רצה לומר עד אשר נגנז בימי יאשיהו
"ויאריכו הבדים" - רצה לומר משכו הבדים לחוץ כלפי המזרח והיו נראים לפני הדביר בהיותם דוחקין ובולטין בפרוכת שהיה מול הפתח אבל לא היו נראים החוצה להיות מקרעין בפרוכת לצאת חוצה לופסוק ט
מצודת דוד
"אשר כרת וגו'" - בעת שנתנםפסוק י
מצודת דוד
"והענן" - הוא כעין עשן
"מן הקדש" - אחר שהעמידו בה את הארוןפסוק יא
מצודת דוד
"כבוד ה'" - הוא הענן שזכר
"לעמוד" - בהיכל ובעזרהפסוק יב
מצודת דוד
"אז" - בראות הענן אמר רואה אני כי באה השכינה כי ה' אמר לשכון בערפל כמו שנאמר (שמות כ יח) אל הערפל אשר שם האלהים וערפל הוא עב הענן
מצודת ציון
"בערפל" - עב הענןפסוק יג
מצודת דוד
"מכון" - יהיה מכון לשבתך בה עד עולם כי מעתה לא תשרה השכינה עוד במקום אחר
"בנה בניתי וגו'" - רצה לומר הואיל ובאה השכינה בניתי אם כן בית זבול לך ולא היה עמלי בחנם ואמר בדרך משל כאדם הדר בבית אחד
מצודת ציון
"זבול" - מדור כמו (ישעיהו סג טו)מזבול קדשךפסוק יד
מצודת דוד
"עומד" - כי אין ישיבה בעזרה וגו'
"ויסב וגו'" - אל מול העםפסוק טו
מצודת דוד
"ובידו מלא" - בכח ידו השלים דברו אשר דיבר לאמרפסוק טז
מצודת דוד
"לבנות בית" - לבנות בה בית
"ואבחר בדוד וגו'" - שעל ידו באה ההכנה לבחור בירושלים לבנות בה ביתפסוק יח
מצודת דוד
"הטיבות וגו'" - טוב עשית בזה ולזכות תחשב כי על ידו באה ההכנה לצוות עליה ולהכין הכלפסוק יט
מצודת דוד
"רק אתה וגו'" - עם שתכין הכל
מצודת ציון
"מחלציך" - הם המתנים והוא כינוי על היותו סמוך להםפסוק כא
מצודת דוד
"ברית ה'" - לוחות הברית אשר כרת ברית עם ישראל בעת שנתנם
"אשר שם" - בזה הארון
"ואשים שם" - בהבית הזהפסוק כב
מצודת דוד
"ויפרש כפיו" - כדרך שואל החסדפסוק כג
מצודת דוד
"שמר הברית" - הגמול שהבטיח בבריתפסוק כד
מצודת דוד
"ותדבר בפיך" - כמו שדברת כן מלאת בכח ידך כאשר נראה היום
"אשר שמרת וגו'" - רצה לומר אשר נראה לכל ששמרת לו הבטחתך אשר הבטחתו שאני אבנה הביתפסוק כה
מצודת דוד
"שמור וגו'" - רצה לומר שמור גם ההבטחה ההיא אשר הבטחתו שאם זרעו יצדקו לא יופסק מהם המלוכהפסוק כו
מצודת דוד
"יאמן נא" - רצה לומר עשה דבר לשיהא נקרא שם הבית אשר בניתי בית ה'
מצודת ציון
"יאמן" - מלשון אמונהפסוק כז
מצודת דוד
"כי האמנם" - האם אמת הדבר שישב אלהים בבית העשוי על הארץ בתמיה הלא השמים לא יכלכלוך ומכל שכן הבית ואם כן במה יהיה בית ה'
מצודת ציון
"האמנם" - בה"א התימה רצה לומר האמת
"יכלכלוך" - ענין החזקה כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל
"אף כי" - הוא כענין כל שכן וקל וחומר וכן (יחזקאל טו ה)אף כי אש אכלתהופסוק כח
מצודת דוד
"ופנית" - לזאת פנה נא אל תפלתי מה שאתפלל על עיקר כוונת תועלת הבית ובמה יקרא בית ה'פסוק כט
מצודת דוד
"להיות" - וזהו תפלתי להיות עיניך וגו'
"אל המקום הזה" - במקום הזה וכן (שמות כה כא) ואל הארון ומשפטו ובהארוןפסוק ל
מצודת דוד
"ואתה תשמע וגו'" - רצה לומר לא שתשב פה לשמוע כי אם התפלה העשויה פה ישמע אל השמים ותקבלה ברחמים ותסלח לעון המתפלל
"ושמעת וגו'" - רצה לומר כמו שאני מתפלל שתשמע תפלתי כן אני שואל לשמוע תפלת כל עמךפסוק לא
מצודת דוד
"ובא אלה" - רצה לומר וישבע לפני המזבח
"איש לרעהו" - בדבר ממון
"ונשא בו אלה" - ויחויב בו חוב שבועה להשביעו
מצודת ציון
"ונשא" - ענין חוב כמו (ישעיהו כד ב)כאשר נושא בו
"אלה" - ענין קללת השבועה כמו (במדבר ה כא)בשבועת האלהפסוק לב
מצודת דוד
"ולהצדיק צדיק" - את הנשבע באמת ואת המשביע בצדק
"להרשיע רשע" - לחייב את הרשע לתת גמול דרכו בראשו הנשבע לשקר עם המשביע בחנם ולפי שאמר למעלה ושמעת וסלחת אמר על זה לא תסלח הואיל וחלל הבית עם השבועהפסוק לג
מצודת דוד
"אשר יחטאו" - על אשר חטאופסוק לד
מצודת דוד
"והשבותם" - רצה לומר כאשר יצאו עוד למלחמה לא יהיו עוד נגפים ללכת בשבי אבל ישובו לארצםפסוק לה
מצודת דוד
"כי תענם" - ישובו מחטאתם למען אשר תענם בעת הצרה ולא מאהבת המקום
מצודת ציון
"בהעצר" - בהמנע
"תענה" - מלשון עניה ותשובהפסוק לו
מצודת דוד
"ונתתה" - ולזה מלא משאלותם ותן המטר
"כי תורם" - בזה תלמדם דרך הטובה לעשות מאהבה בראותם חסדי המקום
"ואתה תשמע" - עם שלא שבו מאהבה
מצודת ציון
"תורם" - תלמדם כמו (ישעיהו כח ט) יורה דעהפסוק לז
מצודת דוד
"כי יצר לו אויבו" - כשיבוא אויבו לצור עליו בארצו ובשעריו
"כל נגע" - או כל מיני נגע ומחלה אשר יבוא בו
"רעב כי יהיה" - מסבות אחרות לא מעצירת המטר
"שדפון וגו'" - והרעב מוכן לבוא
מצודת ציון
"שדפון" - ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול
"ירקון" - היא הכספת פני התבואה ונהפך לירקון
"חסיל" - מין ארבה
"יצר" - מלשון מצור
"מחלה" - מלשון חוליפסוק לח
מצודת דוד
"לכל האדם וגו'" - לכל איש יחידי מכל עמך ישראל אשר תכיר בנגע לבבו לדעת שבא בעבור רשעו
מצודת ציון
"נגע לבבו" - רצה לומר עון וחטאפסוק לט
מצודת דוד
"אשר תדע" - וזה לאיש אשר תדע את לבבו שלם עמך
"ועשית" - תעשה שאלתו וחוזר ומפרש ונתת לאיש ככל דרכיו רצה לומר כפי כל הדרכים ששאלפסוק מ
מצודת דוד
"למען יראוך" - בראותם שעם התפלה והתשובה הלכה לה הצרה ידעו שיד ה' עשתה זאתפסוק מא
מצודת דוד
"למען שמך" - בעבור פרסום שמךפסוק מב
מצודת ציון
"הנטויה" - מלשון הטיהפסוק מד
מצודת דוד
"דרך העיר" - כי בהיותם בדרך לא יוכלו לבוא לבית ה' להתפלל בה ולזה אמר אף כשיכוונו שתלך תפלתם השמימה דרך העיר והבית
"בדרך אשר תשלחם" - כי אין יוצאין במלחמה טרם ישאלו בה'פסוק מה
מצודת דוד
"ועשית משפטם" - לנקום נקמתם מיד האויבפסוק מו
מצודת דוד
"כי אין אדם וגו'" - רצה לומר אם אין בהם אדם אשר לא יחטא בכדי להגן הוא על כולם ואז בודאי תאנף בם
מצודת ציון
"ואנפת" - ענין כעס כמו (שם יב א) אודך כי אנפת בי
"ושבום" - מלשון שביהפסוק מז
מצודת ציון
"ושבו" - מלשון תשובהפסוק מח
מצודת דוד
"דרך ארצם" - כי בהיותם בארץ אויב תהיה הכוונה שתעבור התפלה דרך ארצם והעיר והבית
מצודת ציון
"אשר שבו" - מלשון שביהפסוק מט
מצודת דוד
"ועשית משפטם" - לנקום מאויביהם למען יכירו שלא טוב בעיני ה' הכבדת עולם על ישראלפסוק נ
מצודת דוד
"ונתתם לרחמים" - במה שיראו כי אתה תסלח ותרחם יבינו שמהראוי לרחם על ישראל וכן יעשו כי ירחמופסוק נא
מצודת דוד
"מתוך כור הברזל" - מתוך קושי השעבוד וכאילו היו נתונים בכור ברזל העומד על האש
מצודת ציון
"כור" - שם כלי יתיכו בה זהב וכסף כמו (משלי יז ג)וכור לזהבפסוק נב
מצודת דוד
"בכל קראם" - בכל דבר אשר יקראו אליך
"להיות" - רצה לומר ההוצאה ממצרים היתה בכדי להיות עיניך פתוחות בין אל יחיד בין אל רביםפסוק נג
מצודת דוד
"כי אתה הבדלתם" - לפי שהבדלתם מכל האומות להיות הם לך לנחלה אם כן מהראוי לשמוע אליהם בכל קראם אליךפסוק נד
מצודת דוד
"מכרוע" - ממה שהיה כורע על ברכיו בעת תפלתופסוק נו
מצודת דוד
"ברוך ה'" - טרם ברך את העם ראה כי טוב לברך את ה' בראשונה
"לא נפל" - רצה לומר לא נחסרפסוק נז
מצודת דוד
"עם אבותינו" - הם אנשי דור המדבר שהיתה השכינה שורה עמהם בתמידות
מצודת ציון
"יטשנו" - ענין עזיבה וכפל הדבר במלות שונותפסוק נח
מצודת דוד
"להטות וגו'" - כמו שהטה לבב אבותינו בהיות הדבור מצוי להםפסוק נט
מצודת דוד
"דבר יום ביומו" - רצה לומר דבר הנצרך ביום ההוא יעשה ביומו
"משפט עבדו וגו'" - רצה לומר דבר הנצרך בין ליחיד בין לרבים
"לעשות" - רצה לומר לשמוע התפלה ולעשות המבוקש
"דברי אלה" - האמורים למעלה בדברי תחנתו אשר שאל על כל המתפללים
"קרובים" - להיות התפלות קרובים להשמע לה' בכל עת התפלה בין ביום בין בלילה
מצודת ציון
"משפט" - ענין צורך וכן (שמות כא ט)כמשפט הבנות יעשה להפסוק ס
מצודת דוד
"למען דעת" - בראותם השגחתו הנפלאה בעמופסוק סא
מצודת דוד
"כהיום הזה" - אשר לבבכם שלם עם ה'
"והיה לבבכם שלם" - כאומר כן יהיה כאשר יהיה לבבכם שלם וגו' אבל בזולת זאת לא תועיל התפלה עם שתהיה בהבית הזהפסוק סג
מצודת ציון
"ויחנכו" - התחלת הדבר ושיעמוד בה משם ואילך קרויה החנכה בלשון מקראפסוק סד
מצודת דוד
"קטן מהכיל וגו'" - היה קטן מלהחזיק כל הקרבנות המרובים
"מזבח הנחשת" - אשר עשה שלמה כמו שנאמר בדברי הימים (ב ז ז) כי מזבח הנחושת אשר עשה שלמה וגו' רצה לומר מזבח אבנים תחת מזבח נחושת שעשה משה במדבר
"תוך החצר" - רצפת חצר הכהנים
"כי עשה שם" - על הרצפה ההיא
"קדש המלך" - בקדושת המזבח
מצודת ציון
"מהכיל" - מהחזיק כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכילפסוק סה
מצודת דוד
"ארבעה עשר יום" - ללמד שהיו רצופים
"עד נחל מצרים" - שהוא בפאת הדרומי
"שבעת ימים וגו'" - בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית ואחרי זה שבעת ימי החג והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית
"מלבא חמת" - מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני
"את החג" - חנוכת הבית נקרא גם הוא חג בהיותו קרוב אל החג או נקרא חג בעבור רבוי הקרבנות כמו (תהילים קי ח כז) אסרו חג ורצה לומר אסרו קרבן
<< · מצודות על מלכים א · ח · >>