רד"ק על הושע ב טז
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל־לִבָּֽהּ׃
לכן הנה אנכי מפתיה: ביו"ד במקום למ"ד הפעל והענין אתן בלבה לשוב בתשובה בעודה בגלות, וזה כענין פתוי כי המפתה את חבירו מעבירו מדעתו שהיה בו לדעת אחר, כן הקב"ה מעביר ישראל מדעתם שהיו בו בגלות לרדוף אחר התאוה ויצר הרע ויתן בלבם לעזוב הרע ולקחת הטוב, ועל זה אמר (יחזקאל לו, כו): "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר":
והולכתיה המדבר: זהו שאמר יחזקאל הנביא (יחזקאל כ, לה): "והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים":
ודברתי על לבה: אנחם אותה מצער הגלות שסבלה: