לדלג לתוכן

רד"ק על הושע ב יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רד"ק על הושעפרק ב' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ב', י"ז:

וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם׃


ונתתי לה את כרמיה משם:    מהמדבר אתן לה כל ארצה כמו שהיתה לה, כלומר איעד אותה שם במדבר להיטיב לה בארצה לפי שבמדבר העמים יצרוף אותם ויכלה המורדים והפושעים ויפחדו הנותרים לפיכך יהיו צריכים תנחומין, ודבר על לבם שיתן האל יתברך את ארצם כבתחילה. לפיכך אמר "ודברתי על לבה", ואע"פ שפירשנו כי התנחומין יהיו מן הצער שסבלה בגלות הכל יהיה לזה ולזה, ומה שזכר "כרמיה" לפי שזכר בפורענות (הושע ב, יד): "והשימותי גפנה" אמר בנחמה כרמיה:

ואת עמק עכור לפתח תקוה:    לפי שבתחילת בואם לארץ בימי יהושע קרה להם העון הזה והוא דבר עכן, הבטיחם שלא יפחדו בהכנסם לארץ ושלא יקרם שום עון, כי כולם יהיו מצורפים וטהורים כי במדבר העמים יצרפו, ואותו "עמק עכור" לא יקרא עוד כן כי שמו הוא לגנאי אלא יקרא לו שם לשבח והוא "פתח תקוה". ומה שאמר "פתח" ולא אמר עמק כמו שהיה, לפי שיהיה להם כ"פתח", כי משם יכנסו לארץ כמו שעשו בתחילה ויהיה להם תקוה ואחרית טוב לפיכך יקראו לו פתח תקוה.
והחכם ר"א פירש, "עמק עכור" - עמק יזרעאל שעכרתיה שם ישוב ל"פתח תקוה".
ורש"י ז"ל פירש, עומק הגלות שהיו שם עכורים אתן ל"פתח תקוה" ותוחלת, שמתוך אותם הצרות אתן להם לב לשוב אלי.
ורבינו סעדיה גאון פירש, יעשה האל יתברך נפלאות בעמק שנהרג בו עכן באותו הזמן ויקראו לו "פתח תקוה" וישירו לאל יתברך על הנפלאות.
וזהו שאמר "וענתה שמה" מן (שמות טו, כא): "ותען להן מרים":

כימי נעוריה:    כמו הנס שעשה האל יתברך לישראל בימי סיסרא, שנאמר (שופטים ה, א): "ותשר דבורה", וכן בדוד ע"ה אמר (שמואל ב כב, א): "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת":

וכיום עלותה מארץ מצרים:    שירת משה על ים סוף (שמות ט"ו, א'):