רד"ק על הושע ב י
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל׃
והיא לא ידעה: כי היו מתעים אותה ראשיהם ונביאי השקר, וכל הטוב שהיה לה לא היה לה אלא מאתי שהייתי שולח ברכתי בדגן ובתירוש וביצהר ושולח ברכה במעשי ידיהם עד שהיה להם רוב כסף וזהב (דברים לב טו): "וישמן ישורון ויבעט" ועשו הכסף וזהב בבעלים כמו שאמר (ירמיהו י, ד): "בכסף וזהב ייפהו":