רד"ק על הושע ב ח
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֛ן הִנְנִי־שָׂ֥ךְ אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא׃
לכן הנני שך את דרכך בסירים: שלא יוכלו לצאת מהעיר מפני החרב ולא יועילום מאהביה והם אשור ומצרים.
או לפירוש אדוני אבי זכרונו לברכה - המזלות, והנה דרכה כאלו יש בה מסוכת חדק וקוצים שלא תוכל לעבור בה וכאלו גדורה בגזית שלא תוכל לעבור ו"לא תמצא" נתיבותיה שהיתה הולכת בהם, ועל הדרך הזה נאמר (איכה ג, ט): "גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה":
שך: כמו (איוב א, י): "אתה שכת בעדו" מנחי העי"ן ולפי שעושין גדר הכרמים והשדות משכים, נאמר הפעולה ממנו שך שכת ו"שכים" ידוע שהם כמו קוצים, וכן סירים וכן צנינים כולם מיני קוצים הם ולא באה הפעולה כי אם משכים: