רד"ק על הושע ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רד"ק על הושעפרק ב' • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ב', כ"א:

וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃


וארשתיך:    כנגד מה שאמר (הושע א, ב): "אשת זנונים". וזכר שלשה פעמים "וארשתיך", כנגד שלשה גליות שגלו ישראל: גלות מצרים וגלות בבל וזה הגלות שאנחנו בו היום.

  • וכל זמן צאתם מן הגלות היה האל יתברך כאלו מארס אותם הארוסים הראשונים כשהוציאם ממצרים לא היו לעולם שהרי גלו לפיכך אמר כנגדו "וארשתיך לי לעולם".
  • והארוסים השניים כשהוציאם מבבל לא היו בצדק ובמשפט שהם היו עושים הרע שהרי כתוב שהיו בהם מחללי שבתות ונושאים נשים נכריות והיו כובשים אחיהם לעבדים ושדותיהם הנה כי לא היה בהם צדק ומשפט חסד ורחמים לפיכך אמר כנגדו "וארשתיך לי בצדק ובמשפט" שיהיו הם עושים שהרי ישובו בתשובה כמו שכתוב ושבת עד ה' אלהיך: