והיא לא ידעה: כי היו מתעים אותה ראשיהם ונביאי השקר, וכל הטוב שהיה לה לא היה לה אלא מאתי שהייתי שולח ברכתי בדגן ובתירוש וביצהר ושולח ברכה במעשי ידיהם עד שהיה להם רוב כסף וזהב (דברים לב טו): "וישמן ישורון ויבעט" ועשו הכסף וזהב בבעלים כמו שאמר (ירמיהו י, ד): "בכסף וזהב ייפהו":
"וכסף וגו'" - והנה הכסף והזהב אשר אני הרביתי לה עשו הם לבעל והוא צורה מה עשוי לצבא השמים והם היו מייפים אותה בכסף ובזהב כמ"ש בכסף ובזהב ייפהו (ירמיהו י)
"והיא לא ידעה" - מתחילה לא שמה על לבה לדעת אשר אני הוא הנותן לה הדגן וגו' והכל ממני כי אין דבר ביד מערכת השמים
"והיא לא ידעה" זה בא מסבת שלא ידעה שגם בתחלה שעבדה ע"ז והיה לה כל טוב, לא היה זה ע"י מאהביה ושפע הכוכבים, רק "כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר", ור"ל שזה האות שגם עתה עדן היא מאמנת בע"ז וחושבת שהטוב שהיה לה תחלה היה מן שפע הכוכבים וע"ז, ואינה יודעת שישראל אין עומדין תחת המערכה, וכל השפע שהיה לה היא השגחיית שה' נתן לה הדגן והתירוש רק הם כפרו בטובת ה', עד שעת שהרבה להיטיב עמה בהשגחתו עד "שכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל" מכספי ומזהבי שנתתי לה לא שהבעל נתן לה מאומה, באופן שהטוב שהיה לה עד עתה היה השגחיי והרע שמגיע לה עתה הוא בעבור שסר ממנה ההשגחה על כן כלאה הארץ את יבולה והשמים נעצרו:
ביאור המילות
"והיא לא ידעה". הלא יפלא איך אחר שספר שתשוב אל אישה יחזור לספר איך יענוש אותה ומוכרח כמ"ש בפירושי:
