ביאור:יהושע ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע ז)


עכן מועל בחרם וכעונש ישראל מובסים בקרב עם אנשי העי

א וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם, וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם, וַיִּחַר אַף יְהוָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

ב וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ הָעַי אל העיר הנקראת 'העי' אֲשֶׁר עִם ליד בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם מזרחית לְבֵית אֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ", וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי. ג וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַל יַעַל אין צורך לשלוח לשם את כָּל הָעָם: כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה". ד וַיַּעֲלוּ מִן הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי. ה וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר משער העיר עַד הַשְּׁבָרִים המצוקים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד. וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם. ו וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם.

ז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "אֲהָהּ קריאת בכי אֲדֹנָי יְהוָה! לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ? וְלוּ הוֹאַלְנוּ והלוואי והיינו מחליטים וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. ח בִּי בבקשה אֲדֹנָי, מָה אֹמַר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף ישראל הפנו את עורפם אל האויבים כאשר ברחו מהם לִפְנֵי אֹיְבָיו. ט וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ הקיפו אותנו וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ זיכרנו מִן הָאָרֶץ. וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?" י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "קֻם לָךְ, לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ? יא חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם. יב וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם כִּי הָיוּ לְחֵרֶם מיועדים להשמדה, לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם. יג קֻם קַדֵּשׁ אֶת הָעָם וְאָמַרְתָּ: הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם'. יד וְנִקְרַבְתֶּם תיקרבו להישפט לפני ה' (על ידי עריכת הגרלה) בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם לפי סדר השבטים, וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת, וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה יְהוָה תִּקְרַב לַבָּתִּים, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַגְּבָרִים. טו וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כִּי עָבַר אֶת בְּרִית יְהוָה וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל".

סקילת עכן באבנים, מאת גוסטאב דורה

טז וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה. יז וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי. יח וַיַּקְרֵב אֶת בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים, וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה. יט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן: "בְּנִי שִׂים נָא תניח, תן כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתֶן לוֹ תוֹדָה התוודה על חטאך, וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ, אַל תְּכַחֵד תשקר ותסתיר מִמֶּנִּי". כ וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: "אָמְנָה אמנם זה נכון אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי. כא (ואראה) וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת מעיל שִׁנְעָר העשוי בארץ שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה, וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן מטיל זָהָב אֶחָד, חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ, וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם, וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי, וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ מתחת למעיל".

כב וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים שליחים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה, וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ, וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ תחת האדרת. כג וַיִּקָּחוּם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּצִּקֻם הציגו, הראו אותם לִפְנֵי יְהוָה. כד וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב, וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, וַיַּעֲלוּ עמק עכור היה גבוה מהגלגל אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר שנקרא כך לאחר מעשה על שם השורש עכ"ר שמוזכר בפסוק הבא פעמיים. כה וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "מֶה כשם ש עֲכַרְתָּנוּ הבאת עלינו רעה - יַעְכֳּרְךָ כך ישמידך יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה", וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. כו וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'עֵמֶק עָכוֹר' עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • לגבי "עֵמֶק עָכוֹר" מהפסוק האחרון בפרק, ניבא הושע שיש לו תקוה לעתיד לבא (ב,יז): "...וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה".

ראו גם