ביאור:יהושע ו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של יהושע ו)
א
וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת תושבי העיר סגרו את השערים וּמְסֻגֶּרֶת ישראל לא נותנים להם לצאת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצֵא מהעיר להלחם בישראל וְאֵין בָּא לעזור להם. {ס}
ב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.
ג
וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת, כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.
ד
וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים שופר העשוי מקרן של איל לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
ה
וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ כאשר תיתקע תקיעה ממושכת, ארוכה בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, (בשמעכם) כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם יכנסו ישראל אִישׁ כל אחד ילך נֶגְדּוֹ למולו, כל אחד ילך קדימה".
ו
וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶל הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".
ז
(ויאמרו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: "עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר, וְהֶחָלוּץ כח המלחמה הקידמי (המורכב מבני שניים וחצי השבטים) יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה".
ח
וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהוָה עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.
ט
וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים (תקעו) תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
י
וְאֶת הָעָם יתר הלוחמים (שאינם בחלוץ או במאסף) צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: "לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר, עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם 'הָרִיעוּ', וַהֲרִיעֹתֶם".
יא
וַיַּסֵּב אֲרוֹן יְהוָה אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת, וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה. {פ}
| הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet |
יב
וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
יג
וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה הֹלְכִים, הָלוֹךְ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יְהוָה, (הולך) הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
יד
וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה, כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים.
טו
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים, רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים.
טז
וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: "הָרִיעוּ, כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר.
יז
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם מוקדשת, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה, רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים המרגלים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.
יח
וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ תיקחו ממנו וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם יהיה נידון לכליה וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ תביאו אסון עליו.
יט
וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל - קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה, אוֹצַר למחסני יְהוָה יָבוֹא".
כ
וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת, וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר.
כא
וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר: מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב בעזרת הצד החד של החרב
להרחבה.
כב
וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "בֹּאוּ בֵּית הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ".
כג
וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ, וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.
כד
וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ אוֹצַר בֵּית יְהוָה.
כה
וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ. {פ}
כו
וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת, אֶת יְרִיחוֹ. בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה ימות הבן הבכור שלו כאשר ייסד את העיר וּבִצְעִירוֹ ימות בנו הצעיר כאשר יַצִּיב דְּלָתֶיהָ". {ס}
כז וַיְהִי יְהוָה אֶת עִם יְהוֹשֻׁעַ, וַיְהִי שָׁמְעוֹ פירסומו בְּכָל הָאָרֶץ.
<< · ביאור:יהושע · ו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- למה קילל יהושע את מי שיבנה את יריחו (פסוק כו)? כדי שחורבות העיר ישארו להעיד על הנס שארע. על פי "וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה'" (פסוק יז) ניתן לראות בהקדשת העיר מעין מושג ה"ראשית" המחייב את האדם להביא לה' את ראשית דגנו, תירושו ויצהרו, ראשית עריסתו ובכור בניו וכו' לה'. כך גם כאן מוקדשת העיר הראשונה שנכבשה לה', להודות על הנס ובתפילה להצלחה בהמשך.
- קללת יהושע נתקיימה בחיאל: "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל, בֵּית הָאֱלִי, אֶת יְרִיחֹה: בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (מלכים א טז, לד). יש לציין שלפי חלק מהמפרשים הכוונה בקללה היא שימותו כל בניו, מהגדול ועד הקטן.
