ביאור:יהושע ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: A0605

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע ה)


א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד (עברנו) עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ רוח חיים, מרוב שנחלשו מהפחד מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

ברית מילה לילודים במדבר

ב בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת סכינים צֻרִים מאבן צור, וְשׁוּב בנוסף למילה שמלו ישראל בצאתם ממצריים (פסוק ה) מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית". ג וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים, וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל על גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת גבעה שלאחר מעשה זה נקראה על שם העורלות שהוסרו. ד וְזֶה הַדָּבָר זאת הסיבה אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה כל מי שהיה בגיל אנשי צבא (מעל גיל 20) בשעה שיצאו ממצריים, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. ה כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים, וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ. ו כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ לא האמינו בה' שיעזור לכבוש את הארץ (אלא האמינו למרגלים שדיברו רעה על הארץ - במדבר יד, ב) בְּקוֹל יְהוָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ז וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם במקום המתים, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ. ח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לְהִמּוֹל, וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם כל אחד על האדמה שמתחתיו בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם שהחלימו מברית המילה. {פ}

חגיגת הפסח והפסקת המן

ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי גילגלתי ממכם והלאה, הסרתי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם את הבושה שהייתם עבדים לעם אחר (עד עכשיו הם כביכול ברחו, ורק עכשיו נכנסים לארץ משלהם) מֵעֲלֵיכֶם", וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל כנראה ששם המקום כבר היה גילגל, ויהושע (או ה') רק נתן משמעות חדשה לשמו עַד הַיּוֹם הַזֶּה. י וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל, וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח קורבן הפסח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ. יא וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מתבואת ארץ כנען, החדשה מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח ביום שאנו קוראים לו בימינו 'יום טוב ראשון של פסח', מַצּוֹת וְקָלוּי דגן צלוי באש (ראה ויקרא כג, יד), בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. יב וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן, וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא. {ס}

יהושע פוגש מלאך

יג וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ באיזור העיר יריחו, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: "הֲלָנוּ אַתָּה האם אתה שייך לנו אִם לְצָרֵינוּ או עם אויבנו?" יד וַיֹּאמֶר: "לֹא לא כמו שאתה חושב, אני בכלל לא בן אדם, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, עַתָּה בָאתִי הגעתי עכשיו כדי לעזור לכם". וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ השתחוה למלאך, וַיֹּאמֶר לוֹ: "מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ?" טו וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כמו שנאמר למשה בשמות ג, ה, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא", וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן.


הערות

  • משחק מילים מעניין (לשון נופל על לשון): בפסוקים ז,ח המילה תַּחְתָּם בשתי משמעויות שונות (אם כי את שתיהם אפשר לפרש: במקומם)
  • כך גם בפסוקים י-יא: "בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ. וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ".
  • "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (פסוק ט) - מה הקשר לברית המילה? במצרים ניבדלו היהודים מהמיצרים בברית המילה. במדבר הם לא נימולו והיתה להם חרפה בכך שנעשו דומים למיצרים. עכשיו סרה חרפה זו (רבי דוד קמחי באתר דעת). לגבי החרפה בלהיות ערל, ראה בראשית לד, יד.