קטגוריה:יהושע ה יא
ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה.
וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמׇּחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַיֹּ֨אכְל֜וּ וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אכְל֜וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqw3mp מֵעֲב֥וּר מֵ - מילת יחס
עֲב֥וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/5669
מורפ': HR/Ncmsc הָאָ֛רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֛רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa מִמָּֽחֳרַ֥ת מִ - מילת יחס
מָּֽחֳרַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/4283
מורפ': HR/Ncfsc הַפֶּ֖סַח הַ - מילית, ה' הידיעה
פֶּ֖סַח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6453
מורפ': HTd/Ncmsa מַצּ֣וֹת מַצּ֣וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfpa וְקָל֑וּי וְ - ו' החיבור
קָל֑וּי - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/7033
מורפ': HC/Vqsmsa בְּעֶ֖צֶם בְּ - מילת יחס
עֶ֖צֶם - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/6106
מורפ': HR/Ncfsc הַיּ֥וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
יּ֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֨אכְל֜וּ קדמא, גרש (שליש, דרגא 4)
מֵעֲב֥וּר מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָ֛רֶץ תביר (משנה, דרגא 3)
מִמָּֽחֳרַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) הַפֶּ֖סַח טפחא (מלך, דרגא 2)
מַצּ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) וְקָל֑וּי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּעֶ֖צֶם טפחא (מלך, דרגא 2)
הַיּ֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מתבואת ארץ כנען, החדשה מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח ביום שאנו קוראים לו בימינו 'יום טוב ראשון של פסח', מַצּוֹת וְקָלוּי דגן צלוי באש (ראה ויקרא כג, יד), בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מעבור" - תרגום של (דברים כח נא): "דגן" הוא "עבורא".
"וקלוי" - שבלים צלוים, כמו (ויקרא ב יד): "קלוי באש".
"בעצם היום" - רצה לומר בגופו של יום, כמו (ויקרא כג יד): "עד עצם היום הזה". ורצה לומר: לא בלילה שלפניו, עם כי הלילה הולך אחר היום.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הפשט, שמחרת הפסח בכ"מ בתורה הוא ממחרת שחיטת הפסח שהוא יום ט"ו? ועוד מדוע אמר תחלה מעבור הארץ ואח"כ אמר מתבואת ארץ? ועוד דא"כ הול"ל וישבות המן באכלם מעבור הארץ ומלת ממחרת מיותר? וגם יהיה אריכת הלשון, כי לפ"ז הול"ל וישבת המן ממחרת הפסח ויאכלו מצות וקלוי מתבואת ארץ כנען? וגם מ"ש בשנה ההיא אינו
מדויק כי הלא כן אכלו מעתה ועד עולם?:תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (קידושין לז:): "בשלמא למאן דאמר מושב - כל מקום שאתם יושבים משמע, היינו דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, ממחרת הפסח אכול, מעיקרא לא אכול, אלמא אקרוב עומר והדר אכול. אלא למאן דאמר לאחר ירושה וישיבה - ניכול לאלתר! - לא הוו צריכי, דכתיב (שמות טז) "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען". אי אפשר לומר עד בואם אל ארץ נושבת שכבר נאמר אל קצה ארץ כנען, ואי אפשר לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר עד בואם אל ארץ נושבת; הא כיצד? בשבעה באדר מת משה, ופסק מן מלירד, והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן. תניא אידך: "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה" וכי ארבעים שנה אכלו, והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו? אלא לומר לך, עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן."
- (ראש השנה יג.): "אמר לו רבי ירמיה לרבי זירא: וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש?!... הדר אמר רבי ירמיה: לאו מילתא היא דאמרי, דבעו מיניה חברייא מרב כהנא: עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ, מהיכן הקריבוהו? - אם תאמר דעייל ביד נכרי, (ויקרא כג) "קצירכם" אמר רחמנא ולא קציר נכרי! - ממאי דאקריבו, דלמא לא אקריבו? - לא סלקא דעתך, דכתיב (יהושוע ה) "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח", ממחרת הפסח אכול, מעיקרא לא אכול, דאקריבו עומר והדר אכלי. - מהיכן הקריבו? - אמר להן: כל שלא הביא שליש ביד נכרי. ודלמא עייל ולא קים להו? אלא קים להו; הכא נמי קים להו. - ודלמא לא עייל כלל, אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו? - לא סלקא דעתך, דכתיב (יהושוע ד) "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש", ואי סלקא דעתך דלא עייל כלל, בחמשה יומי מי קא מליא?! אלא מאי, דעייל רבעא או דנקא? אכתי בחמשה יומי מי קא מליא?! - אלא מאי אית לך למימר (דניאל יא) "ארץ צבי" כתיב בה, הכא נמי ארץ צבי כתיב בה."
- (רמב"ם הלכות תמידין ומוספין ז י): "הרי נאמר בתורה "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה" (ויקרא כג,יד), ונאמר ויאכלו מעבור הארץ, ממוחרת הפסח מצות וקלוי. ואם תאמר, שאותו הפסח בשבת אירע, כמו שדימו הטיפשים, היאך תלה הכתוב היתר אכילתם לחדש בדבר שאינו העיקר ולא הסיבה, אלא נקרוא נקרה?!; אלא מאחר שתלה הדבר במוחרת הפסח, הדבר ברור שמוחרת הפסח היא העילה המתרת את החדש, ואין משגיחין על איזה יום הוא מימי השבוע."
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ה יא"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.