ביאור:יהושע ה ו
יהושע ה ו: "כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם, לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ו.
עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם[עריכה]
סיכום היסטורי[עריכה]
- בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה .
- אלוהים חיכה וגרם שכל האנשים שגדלו כעבדים במצרים, "אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם" שהיו "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה" (במדבר יד כט) ימותו במדבר.
- אלוהים הבטיח לאבות שזרעם ירש את הארץ המובטחת. בני ישראל התקרבו לכנען והבינו שהם ירשו את הארץ במלחמה. העורך טוען "אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה", אולם זה נראה יותר שהם לא האמינו בעצמם ובאלוהים שהם ינצחו, ולא שאלוהים פקד עליהם לעלות והם סרבו.
- אלוהים אכן נשבע שחסרי האמונה לא יראו את הארץ המובטחת מקרוב, וכך קרה - אחרי ארבעים שנה במדבר, כל האנשים האלה היו בני שישים ומעלה והם מתו במדבר.
- אלוהים הבטיח לבני ישראל שהוא יתן להם "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", אולם הכוונה היתה שהם ילחמו כדי לכבוש אותה, ואחר כך, לכל הדורות, ילחמו כדי להחזיק בה. וגם בעמל כפיהם וזעת אפם יעבדו על האדמה כדי להפוך אותה "[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". זה לא יקרה מעצמו. רק לתקופה קצרה נאמר "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א ה ה), והנביאים ישעיהו (לו טז) ומיכה (ד ד) נבאו זאת לעתיד. כאשר בני ישראל הוגלו מארצם, הזרים שפלשו לא התאמצו לטפל בארץ, והיא התדרדרה לביצה שורצת יתושים.