סדר עולם רבא פרק יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סדר עולם רבא · פרק יא · >>

פרק יא[עריכה]

(יהושע ד, יט): "וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ (הזה) הָרִאשׁוֹן" ונטלו להם מחוץ י"ב אבנים והניחום תחת מצב רגלי הכהנים ונטלו להם עוד מן הירדן י"ב אבנים והניחום בגלגל בקצה מזרח ירחו.

כיון שעלו מן הירדן באו להן אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשמרון שבצד שכם שאצל אלוני מורה שנאמר (דברים יא, ל): "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וגו'" אמרו ישראל ברכות וקללות והסדירום על הסדר כמו שצוה אותם לאמר (יהושע ד, ג): "שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וגו'" ואת י"ב האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל וסדום בסיד וכתבו עליהן התורה בשבעים לשונות שנאמר (דברים כז, ג): "וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (שם, ח) "בַּאֵר הֵיטֵב" וזבחו שלמים ואכלו שם שנאמר "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וגו'" באותה שעה נתחייבו ישראל בחלה ובערלה וּבְחָדָשׁ.

(יהושע ה, ב): "בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ [עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית]". בי"א בניסן (שם, ג) "וַיַּעַשׂ לוֹ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת". בי"ד בניסן שחטו בני ישראל את פסחיהן שנאמר (שם, י) "וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח וגו'". בט"ז בניסן הקריבו בני ישראל את העומר שנאמר (שם, יא) "וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וגו'".

אחר הפסח בכ"ב בניסן (יהושע ו ג): "וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר וגו'". (יהושע ו טו): "ויהי ביום השביעי וגו'". רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמה של יריחו. ושל עי ושל גבעון היו בתוך ג' חדשים. בג' בתמוז (יהושע י יב): "ויאמר לעיני כל ישראל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". (שם, יג) "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וגו'" רבי יוסי אומר יום התקופה היה למדנו שר"ח ניסן של אותה שנה הוא היה יום התקופה.

כלב אמר ליהושע (יהושע יד, ז): "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ (אותי) מֹשֶׁה וְגוֹ'", (שם, י) "וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה" הא למדנו ששבע שנים היו מכבשין, ומנין ששבע שנים היו מחלקין, עד שלא התחילו למנות למעשרות ולשמיטין וליובלות, ששמנה מאות וחמשים שנה עשו ישראל על הארץ משנכנסו לה עד שיצאו ממנה, שהן שבעה עשר יובלות שלמין, וכן הוא אומר (יחזקאל מ, א): "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְגוֹ'", אימתי נאמר לו בתחלת היובל, ואם שבעה עשר יובלות שלמין הן, היאך הן יתרים י"ד שנה, אמור מעתה ארבעה עשר שנה שעשו ישראל בגלגל, הן שבע שכבשו, ושבע שחילקו.

ואחר כך (יהושע יח, א): "וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וְגוֹ'". באותה שעה התחילו למנות למעשרות ולשמיטין וליובלות, (שם כב,) "אז יקרא יהושע לראובני ולגדי וגו', ויאמר אליהם וגו', וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם", בחזרתן בנו מזבח גדול למראה. יהושע עשה עמהם שמטה ראשונה, שניה לא הספיק לגומרה עד שמת. בית הבחירה שבשילה היה בנוי בנין של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, ועשו בו ישראל שלש מאות וששים ותשע שנה, וחרב.