קטגוריה:יהושע ד יט
והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הָ/עָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַ/יַּרְדֵּ֔ן בֶּ/עָשׂ֖וֹר לַ/חֹ֣דֶשׁ הָ/רִאשׁ֑וֹן וַֽ/יַּחֲנוּ֙ בַּ/גִּלְגָּ֔ל בִּ/קְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רלב"ג
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
יהושע לכוין עת עליית המים ונפילתן, הנקרא (עבבע אונד פלוהט), לכן מודיע הזמן שהיה הנס בעשרה בחדש שאז דרך הירדן להיות מלא, והמקום הניכר עוד היום ע"י האבנים, ששם לא יוחרבו המים לעולם ולא יעלו ולא יפלו עם עליית וירידת הירח. גם הוכיח זאת מצד המשך הנס שהיה ברגע מצומצם כנוח כפות רגלי הכהנים, ונפסק ברגע זה ממש, ולא נוכל לאמר שכיון עת ששהו הכהנים בירדן דהא אמר וימהרו העם ויעבורו, הרי הקדימו העם לעבור ובכ"ז נתכוין הכל ברגע מצומצם, מזה ידעו כי יד ה' עשתה זאת: "ויחנו"
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד יט.
וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל
תאור מקום וזמן
- זמן - "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן", ארבע ימים לפני הפסח.
- מקום - "עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן ... וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ". בני ישראל המשיכו לעלות מהירדן לאחר שהם הגיעו לחרבה "[ב]עַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ד יג). אין תאור שהם הסתכלו וראו מה קורה בירדן, ומתי המים שבו לזרום כרגיל בתקופה הזאת באפיק הירדן מעל גדותיו. בני ישראל התקרבו עד הגבול של השדות של יריחו ממזרח. בני ישראל לא התקדמו לסגור את העיר במצור, והם השאירו דרכי בריחה: צפונה, דרומה ומערבה לכיוון ירושלים. בני ישראל נתנו לאנשי יריחו לברוח כדי להקטין את מספר הלוחמים. אולם מלך יריחו אסר על אנשיו לברוח וסגר את העיר, ככתוב: "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא" (ביאור:יהושע ו א). בני ישראל קיבלו מים: מהירדן, ואוכל: מהמן והשדות של יריחו.
התקופה היא תקופת האביב, כאשר לא חם מדי ולא קר מדי, נעים ביותר.
בני ישראל חנו בבטחה. לבני ישראל היה צבא של כשש מאות אלף לוחמים. תל יריחו היתה עיר מכובדת, ונאמר על תל יריחו: 'שגובהו המרבי של התל מעל סביבתו הוא 21.5 מטר ושטחו 40 דונם.' להשוואה בירושלים העתיקה לפי אמדנים היסטוריים גרו בה כ60,000 איש בשטח של 850 דונם, ובזמן מלחמה הצטברו בה יותר אנשים מהסביבה. בהשוואה לירושלים סביר שלא היו בעיר יותר מאשר עשרת אלפים לוחמים. לא נאמר שהיה להם ציוד קרבי כמו לפלשתים, "וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ" (ביאור:שמואל א יז ה). לא נאמר שהיה להם יורי קלע (שופטים כ טז).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יהושע ד יט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.