לדלג לתוכן

ביאור:יהושע ד כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ד כג: "אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם, עַד עָבְרְכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד עָבְרֵנוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד כג.


אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם

[עריכה]

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם

[עריכה]

יהושע אמר לעם שעליהם לזכור את הנס שאלוהים עשה למענם, והראה את כוחו וגבורתו.

פעמים יהושע חוזר על המילים במשפט "יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

מדוע לא 'יְהוָה אֱלֹהֵינו'?
מדוע הוא הוציא את עצמו מהכלל?

האם זה בגלל שהוא מדבר על הדורות בעתיד, והוא עצמו לא יהיה חלק מהעם, ולא ישתתף בשאלות או בתשובות?

מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם ... מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ

[עריכה]
  • מדוע בעניין מי הירדן יהושע מוציא את עצמו, ואומר: "מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם"?
  • ומדוע בעניין ים סוף יהושע מכליל את עצמו, ואומר: "מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ"?

הגל שהוא מקים זה לזכר חציית הירדן, ולא לזכר ים סוף. בחציית הירדן ייתכן שיהושע היה מעורב בעצירת המים (ראו: ביאור:יהושע ג טז). האם בגלל שהוא היה שותף לביצוע הנס הוא הוציא את עצמו כחלק מבני ישראל שזכו לעבור את הירדן בזכות אלוהים, בזמן שהוא יודע שהוא מעניק לאלוהים את הכבוד, אולם לא רוצה לשקר שאלוהים עזר גם לו לעבור בחרבה?

יהושע היה היחיד מכל העם לפניו (ביחד עם כלב בן יפונה) שעברו את ים סוף בחרבה. אולם בכל זאת יהושע אומר: "מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ" למרות שהם לא עברו איתו. אולם כיוון שהוריהם עברו את ים סוף בחרבה ולא מתו ביד המצרים, לכן כאילו שהם חייבים את חייהם לחצית הים, וכאילו גם הם עברו. בים סוף יהושע לא עשה דבר. רק אלוהים הביא רוח חזקה, יבש ודחף את המים ואת הסוף. כך בני ישראל ויהושע עברו בחרבה, לכן הוא כלול בבני ישראל.

הוֹבִישׁ

[עריכה]

למילה "הוֹבִישׁ" יכולים להיות מספר פרושים:

  1. שרש 'יבש' - יבש, אין בו נוזלים, חסר לחות, עשה את המקום אַכְזָב, צָחִיחַ, שָׁדוּף (מילוג). ככתוב: "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכׇל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ, וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ" (ישעיהו מב טו)
  2. שרש 'בוש' - התבייש במעשיו, נכלם (מילוג). ככתוב: "הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ, יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ" (ישעיהו מא יא).
  3. שרש 'בוש', 'בשש' - איחר, הִשְׁתָּהָה, הִתְמַהֲמֵהַּ, הִתְעַכֵּב, לֹא היה סיפק בידו, פיגר (מילוג). ככתוב: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (ביאור:שמות לב א).
  4. שרש 'בוס' - 'הוֹבִיס' - הביא תבוסה, ניצח, כָּתַשׁ, מָחַץ, קָרַע (מילוג), כרת, (הן נאמר: "מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן" (ביאור:יהושע ג יג)). ככתוב: "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (תהלים ס יד).

נאמר: "הוֹבִישׁ ... אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן", והרי מים לא יכולים להתיבש: אדמה מתיבשת, בגדים מאבדים את המים שלהם ומתיבשים. מים נוזלים רק עומדים, זורמים, מתאדים או קופאים, הם רק עוברים מקום או מצב (לא נדבר על תהליכים כימים, חשמליים ואטומים). לכן למרות שכולם חושבים שפרוש המילה "הוֹבִישׁ" זה רק 'התיבשו', נראה, שאם יהושע דייק בדבריו, אז הפרושים האחרים מתאימים יותר. אם יהושע התכוון רק לשורש 'יבש', הוא היה יכול להגיד 'אֲשֶׁר [יִבֵּשׁ] יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם" ולא היתה נוצרת בעיה, והפרוש היה צר ופשוט.

יהושע אמר:

אלוהים הביס את מי הירדן והביא נצחון עליהם, כאשר הוא כרת אותם. מי הירדן התבישו שאלוהים עצר אותם והם לא יכולים לזרום כדרך הטבע, והם השתההו בדרך בנד המים באדם העיר, וכיוון שהמים נכרתו ונעצרו מצפון לאדם העיר, המים אחרי הכריתה המשיכו לזרום לים המלח ומקום המעבר התיבש.

כך גם קרה בחציית ים סוף. המים הוכרחו לזוז ולפנות את המעבר. המים לא התיבשו, החול בתחתית ים סוף התיבש, ואפשר לבני ישראל לעבור בחרבה.