ביאור:יהושע ד י
יהושע ד י: "וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד י.
עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם[עריכה]
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן ... וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ[עריכה]
את החלק הזה של הסיפור אנו מבינים - הכהנים צעדו לתוך המים כאשר יהושע הורה להם לנוע לתוך המים, וזאת לאחר שהוא קיבל מסר שמי הירדן נכרתו באדם העיר ותוך זמן קצר המים במעבר יעלמו. העם קיבל הוראה לעבור מהר את הירדן, ולמרות שיהושע אסר עליהם להתקרב "כְּאַלְפַּיִם אַמָּה, בַּמִּדָּה" (ביאור:יהושע ג ד), עכשו הם הורשו לעבור על פני הארון ולחצות את הירדן כאשר הארון נשאר לעמוד באפיק הירדן החרב. סביר שהעם עבר במבנה צבאי, כפי שהם הלכו במדבר: שלוש שבטים לכל כיוון. לפי המשך הסיפור נראה ש"בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה" (ביאור:יהושע ד יב) חיכו מאחורי הארון, ועברו אחרונים. סביר שתפקידם היה לשמור על העורף של המחנה מפני התקפה מהמזרח בזמן המעבר, ואחרי המעבר הם עברו לראש המחנה כדי להיות החלוץ.
ואכן המשפט הבא מראה שהכהנים עמדו באפיק הירדן, עד תום העם לעבור, ואז העם עצר וחיכה, והכהנים עברו לראש המחנה, ועברו לפני העם, ככתוב: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם" (ביאור:יהושע ג יא).
עַד תֹּם[עריכה]
לא ברור עם המילים "עַד תֹּם" מתיחסות לכהנים שעמדו בתוך הירדן עד שכל העם עברו עד תום.
או "עַד תֹּם" מתיחס שהכהנים חיכו באפיק הירדן עד שיהושע דיבר את תום את כל מה שאלוהים ומשה ציוו עליו להגיד לעם לפני חצית הירדן.
עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם[עריכה]
המילה "הַדָּבָר" אינה ברורה:
- האם זה: משהו, עצם, גוף (מילוג) - אלוהים קיים עד תום את כל הדברים שהוא הודיע ליהושע, וכך בני ישראל חצו את הירדן בחרבה והתחילו בכיבוש הארץ המובטחת.
- האם זה: דיבור, מאמר, הוראה, ציווי - הכהנים חיכו באפיק הירדן או לפני התנועה לירדן, עד שיהושע גמר לדבר את אשר אלוהים ציווה עליו להגיד לעם. סביר שזה הפרוש, כי הפסוק מוסיף שיהושע גם דיבר את כל מה "אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ".
אולם לא ברור אם יהושע אמר דבר נוסף בזמן המעבר מלבד מה שכבר נאמר לפני כן.
- הוא הודיע לשוטרים מתי ואיך להזיז את העם (ביאור:יהושע ג ב), הוא אמר לנשיאי השבטים למנות תריסר נציגים והודיע שהם עומדים לחוצות את הירדן בחרבה (ביאור:יהושע ג ט).
- יכול להיות שכאשר נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ביאור:יהושע ג ט), זה היה מה שאלוהים ומשה ציוו עליו להגיד לבני ישראל לפני חצית הירדן: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם ... מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ, נֵד אֶחָד" (ביאור:יהושע ג י-יג).
וכך הפסוק הזה רק מסכם מה שכבר נאמר בעבר.