ביאור:יהושע ד יד
יהושע ד יד: "בַּיּוֹם הַהוּא, גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד יד.
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה
[עריכה]בַּיּוֹם הַהוּא
[עריכה]ביום מעבר הירדן בחרבה.
גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
[עריכה]בני ישראל ראו את המים נכרתים, כפי שיהושע הודיע להם, והם עברו במהירות (ביאור:יהושע ד י), אולם בגאוה ובבטחון. יהושע נתן כבוד מוחלט לאלוהים על המעבר המוצלח, למרות שייתכן שהוא בנה את הסכרים על הירדן (ביאור:יהושע ג טז), תזמן את המעבר, ואירגן שבני ישראל לא יראו ולא יבינו מה באמת קרה.
יהושע אמר להם שאלוהים מדבר איתו, כדבריו: "גֹּשׁוּ הֵנָּה, וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ביאור:יהושע ג ט).
בני ישראל הבינו שאלוהים עוזר ליהושע ומנחה אותו, וכך יהושע הצליח להעביר אותם בחרבה.
לא ידוע אם אלוהים עשה מעשה נוסף להגדיל את יהושע. פני יהושע לא קרנו (שמות לד ל), עמוד הענן לא ירד על האהל של יהושע (שמות לג ט), יהושע לא נשא מסווה על פניו (שמות לד לד). אלוהים עזר ליהושע להצליח במלחמות וזה הספיק לבני ישראל לכבד את יהושע ביראה.
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו
[עריכה]מהמשפט לא ברור אם הם יראו את יהושע, כפי שהם יראו את משה כל ימי חייו של משה (סיכום לעבר), או שהם יראו את יהושע כמו את משה, בכל ימי חייו של יהושע (סיכום לעתיד).
למשה היו בעיות שהעם התלונן אליו, ניסו למצוא מנהיג חדש במעשה העגל, וקורח ועדתו מרדו בו. אחרי המרגלים העם החליט לעלות על כנען בלי הסכמת משה, ולקח להם זמן להכנע ולהשמע לו עד סוף חייו. ליהושע לא היו בעיות כאלה. הוא היה מפקד הצבא, ואחרי שהוא הוציא להורג את עכן (ביאור:יהושע ז כה), איש לא העיז לפתוח פה נגדו, כפי שאלוהים אמר לו: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:יהושע א ב).
"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ" - בני ישראל נתנו ליהושע יראה ופחד. הם קיבלו אותו כמנהיג. לא נאמר כאן שהם אהבו אותו או כיבדו אותו.
יהושע הורה לבני ישראל: "לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וּלְדָבְקָה בוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (ביאור:יהושע כב ה), אולם הוא לא דרש זאת בשביל עצמו, כשליט עליון.
כָּל יְמֵי חַיָּיו
[עריכה]"כָּל יְמֵי חַיָּיו" - עד הרגע האחרון של החיים. מוות בזמנו הטבעי ולא בידי אדם. מוות מסודר ובכבוד לאחר שהנפטר אירגן את כל דבריו האחרונים ומקבל את סופו.
"כָּל יְמֵי חַיָּיו" לא מחייב שהחיים יהיו ארוכים, להפך, החיים יכולים להיות קצרים, ורק "כָּל יְמֵי חַיָּיו" הקצרים אנשים יראו ממנו.
יש מנהיגים רבים, שברבות ימי השלטון, או לעת זיקנה הם מאבדים את הכבוד שרכשו להם.
אנשים רואים שהקץ קרוב ונוטשים את המנהיג הזקן ומוצאים את מחליפו. כשדוד היה זקן, יואב החליט להצטרף לאדוניה, וכך הוא מצא את מותו מיד שלמה.
הרבה אנשים לא מוכנים לצאת לגמלאות, עד שדוחפים אותם. כך קרה:
- וינסטון צ'רצ'יל דעיכה לאחר הנצחון במלחמת העולם השניה.
- דוד בן-גוריון עם כל פירודי המפלגות.
- ניקולאה צ'אושסקו שלטון איבה וטרור שנגמר בהפיכה.
- מועמר קדאפי שלטון שבטי של טרור שנגמר בהפיכה.
אנשים תומכים במנהיג כל עוד הוא חזק והגיוני, והם נהנים משלטונו - אהבה או פחד - מקל או גזר.
כאן אלוהים הבטיח ליהושע שהוא יהיה המושל בכבוד עד מותו. אולם יהושע בשלב מסוים לקח לעצמו תפקיד של זקן, והורה לשבטים לצאת למלחמות שלהם, ונכשל שלא יצר תהליך של בחירת מושל אחריו. וכך הגענו לתקופת השופטים שכל איש הישר בעייניו יעשה. ואחריהם באו המלכים וגם הם עשו את הרע בעייני אדוני.