ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נזיר/פרק שמיני
פרק שמיני – שני נזירין
[עריכה]
מתני':ח_א§שני נזירין שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם, מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך, ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך, וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי, ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך. מת אחד מהן אמר °רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה: יבקש אחד מן השוק וידור כנגדו נזיר ויאמר אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד, ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום, וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ויאמר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך, ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק, וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי, ואם אני הוא טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק וזה קרבן טהרתך. אמר לו °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא מי שומע לו שידור כנגדו ח_ב§אלא מביא חטאת העוף ועולת בהמה ואומר אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה, ואם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת בספק, וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה ואומר אם טמא הייתי העולה ראשונה נדבה וזו חובה, ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה וזה שאר קרבני. אמר °רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה: נמצא זה מביא קרבנותיו חציים אבל הודו חכמים לדברי °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא.
גמ': ולא סוף דבר כשאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם ח_ג§אלא אפילו אמר להם: ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם, שניהן נוהגין נזירות על פיו, בשאינן מכחישין אותו אבל אם מכחישין אותו לא. בדא היו שני עדים מכחישין אותו ייבא כהדא דתנן: עד אומר ניטמא והוא אומר לא ניטמאתי טהור, ב' אומרין ניטמאת והוא אומר לא ניטמאתי שניהן נאמנין ממנו דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא וחכמים אומרים ח_ד§הוא נאמן על ידי עצמו. אמר רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1° נשיאה בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו
[דף לט עמוד א]
כיני מתניתא כך כוונת הבריתא °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא מטמא ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי וחכמים מטהרים שחכמים סוברים כ°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי שאדם נאמן על עצמו כנגד עדים. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: כיני מתניתא כך כוונת הבריתא °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא מטמא ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מטהר אבל חכמים לא בשיטת °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי. מיליהון דרבנן מסייעין לרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא שחכמים אינם בשיטת רבי יהודה בר עילאי דאמר רבי גוריוןרבי גוריון° בשם רבי יוסי בן חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° לא אמר °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי: אלא בטומאה ישנה שיכול לומר נטמאתי וטהרתי ומיגו שאם היה טוען כך היה נאמן אף באומר לא נטמאתי נאמן, אבל בטמאה חדשה כגון שאמרו לו עכשיו נטמאתה אין לו מיגו ואינו נאמן. ותני כן ומודים חכמים ל°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי בחלבים שנאמן לאמר לא אכלתי במיגו שיכול לאמר מזיד הייתי ופטור מקרבן הוא הדבר על אכילת חלב הוא הדבר על ביאת המקדש שיכול לאמר מזיד הייתי אבל לא בטמאה. ואם היו חכמים כ°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי ויודון ליה בטומאה מפני טומאת נזיר שאין לו מיגו שאם יטען שנטהר אומר לו איכן הוא קרבנך שהבאת ויודון ליה בתרומה והרי אם התרומה נטמאה אין כאן מיגו. עד כאן קשי רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה שמע לן שאין חכמים מסכימים לשיטת °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מן דבתרה דתנן שנים אומרים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא מחייב וחכמים פוטרים אמרו לו מה ח_ה§אם ירצה לומר מזיד הייתי משמע שדווקא אם יש לו מיגו הוא נאמן אבל אם אין מיגו חכמים כ°רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא. בשפחה חרופה איזה מיגו אית לך הרי שוגג חייב מזיד חייב ח_ו§שיכול לומר לו הערתי אבל לא גמרתי
[דף לט עמוד ב]
או יבא כיי דאמר רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° שיכול לומר נאנסתי מפני כשפים שעשת לי ופטור באונס. בנזירות מה אית לך הרי ח_ז§שוגג חייב מזיד חייב אנוס חייב דכתיב (במדבר נשא ו ט) בפתע לרבות השוגג בפתאום לרבות האונס שיכל לומר תנאי היה בלבי לכשאטמא תיפקע נזירותי ממני ויאמרו לו אם פקעה למה אתה נוהג נזירות עכשיו שיכל לומר תניי היה בלבי לכשאטמא תפקע נזירותי ממני ומיד תחול עלי נזירות אחרת מ מ לא נתחייב בנזירות עד עכשיו תניי היה בלבי לכשאטמא תפקע נזירותי ממני תחול עלי נזירות אחרת. בשבועות מה אית לך הרי ח_ח§שוגג חייב מזיד חייב ואין אפשרות לתרץ כמו שתרצנו בנדרים שהיה לו תנאי שהרי' ח_ט§תניי בנדרים ואין תניי בשבועות שהרי משביעין אותו על דעתם אף בשבועות יש מיגו. ואתייא כיי דאמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° אמר רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1° נשיאה מה שנאמר שבשבועות חייב בקרבן בין בשוגג בין במזיד הכוונה ח_י§בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה אבל אם אמר סבור הייתי שאין זו שבועה פטור ואף בשבוע יש מיגו שיכול לטעון סבור הייתי שאין זו שבועה מכל אילין מילייא לא מצי תנייה אי מודו ליה רבנן ל°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי או לא דבכל הני איכא מיגו ואפילו נגד שני עדים נאמן הוא אבל הכא מצי תנייה שאם אין לו מיגו אפילו עד אחד נאמן ד°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אמר עד אחד אמר פלוני אכל חלב והתריתי בו אינו לוקה דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת ח_יא§אמר לו: אחד חלב הוא נאמן כיוון שעד אחד נאמן באיסורים אם אחר כך אכלו והתרו בו שנים לוקה ועיקר עידותו לא בעד אחד הוא ואף על פי כן הוא לוקה, כיון שהתורה האמינה עד אחד באיסורין, שהרי עד אחד נאמן בסוטה אף אם מזה יצא שתפסיד את כתובתה אבל אם מעיד רק להפסיד כתובתה אינו כלום וכן ממה ד°רבי יודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא אומר אמר עד אחד פלוני נזיר וניטמא התריתי בו אינו לוקה ח_יב§אמר לו: אחד נזיר אתה והיה נוהג בנזירות על פיו ושתה יין וניטמא למתים והתרו בו שנים לוקה ועיקר עדותו לא בעד אחד הוא וכן ממה דרבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה אמר אמר עד אחד פלנית כהנת וזינת ובא עליה בעלה כהן והתריתי בו אינו לוקה ח_יג§נסתרה בפני שנים אמר אחד אני ראיתיה שניטמאת ובא עליה בעלה כהן והתרו בו שנים לוקה ועיקר עדותו לא בעד אחד הוא. תנן: שני נזירין שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה הדא דתימר בעומד בסוף שלשים של שניהם שאם לא כן זה שלא נטמא אסור בתגלחת תוך ימי נזרו אלא ממתינין עד שיכלה זמן נזירותן ואחר כך מגלחין בשהיה זה נזיר שלשים וזה נזיר שלשים, אבל אם היה זה נזיר שלשים וזה נזיר מאה ממתינין לו עד מאה שמא זה שנזר מאה טהור ואסור בתגלחת תוך ימי נזרו. רבי יעקב דרומיארבי יעקב דרומיא אמורא א״י · דור ד׳רבי יעקב דרומיא° בעא קומי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אותו שנזר שלושים וממתין עד שיכלו מאה של חברו אם ניטמא באותן הימים מה הן אמר לו כיוון שעכשיו אולי שניהם טמאים אין להם תקנה אלא לעשות כמו מי שמת חברו שמבקש לו אחד
[דף מ עמוד א]
מן השוק. שתה יין בתוך שלשים יום הראשונים לוקה בתוך שלשים יום האחרונים אינו לוקה. הבא מן השוק אינו לוקה לא על הראשונים ולא על האחרונים דלעולם התראת ספק היא אצלו שהוא מתנה ואומר לו אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום. עד כדון בשהתרו בו על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, התרו בו על שניהן כאחד פלוגתא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° דאיתפלגון בשני ימים טובים של גליות רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר מקבלין התרייה על ספק שמתרים על שני הימים כאחד ואומרים לו אם תעשה מלאכה גם ביום הראשון וגם ביום השני תלקה רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר אין מקבלין התרייה על ספק. אמר נזרתי ואיני יודע מה נזרתי אם לעכשיו אם לאחר זמן אומרים לו שינהג שני נזירויות זו לעכשיו וזו לאחר זמן ומביא קרבן אחד על שניהם. שתה יין בתוך שלשים ימים הראשונים אינו לוקה שמא לא נדר אלא לאחר שלושים בתוך שלשים האחרונים לוקה וחש לומר שמא הראשונים בתוך נזירותו והאחרונים לאחר נזירותו וכבר סיים נזירותו ולמה ילקה כתיב כל ימי נזרו לעשות ימים שלאחר מלאת כבתוך מלאת עד שיביא קרבן ליין לטומאה ולתגלחת. תנן: אמר °רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה נמצא זה מביא קרבנותיו חציים ומה בכך אם יביא קרבנותיו חציים באמת אין בכך כלום אלא ש°רבי יהושוערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל שאל כדי שלא תנעול תשובה מבית הוועד שילמדו התלמדים לשאול גם שאלות פשוטות. נזיר שנטמא בספק רשות היחיד ואינו בפסח רבי הושעיא רבהרבי אושעיא רבה אמורא א״י · דור א׳רבי אושעיא רבהבר קפרארבי חייא רבהרבי יוחנןרבי אמי° אמר הנזיר מגלח שספק טומאה ברשות היחיד כודאי טמא רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר אין הנזיר מגלח דתנינן תמן ח_יד§כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש, וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת מקדש ולפי שאם נטמא בספק טומאה ברשות היחיד ונכנס למקדש אינו חייב גם הנזיר לא מגלח עליה. יחיד שנטמא בספק טמאה ברשות היחיד בפסח רבי הושעיה° אמר ח_טו§ידחה לפסח שני שספק טמאה ברשות היחיד כודאי טומאה רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר עדיין היא ספק ומשלחין אותו לדרך רחוקה ואתייא כיי דאמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דאמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ניטמא טומאת התהום משלחין אותו לדרך רחוקה. רוב ציבור שניטמא בספק רשות היחיד בפסח רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר יעשה בספיקן וינהגו בו בטהרה שמא הם טהורים, והמיעוט שהם ודאי טהורים יעשו את הפסח בטהרה, והמיעוט שהם ודאי טמאים לא יעשו ורבי הושעיה° אמר ח_טז§יעשה בטומאה אף רבי הושעיה רבה° מודי שיעשו בספיקן לא אמר רבי הושעיה רבה°
[דף מ עמוד ב]
אלא לחומרין שנזיר מגלח ויחיד נדחה לפסח שני אבל לקולה שיעשו בטמאה לא אמר. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר בשם רבי בנייהרבי בנייה תנא · תנא דבי רבי בנייה — דור המעבררבי בנייה°: ישראל ערל שנטמא במת ח_יז§מזין עליו שכן מצאנו שקיבלו אבותינו במדבר הזייה ערלים שהרי לא מלו במדבר מחמת הדרך והיו טמאי מתים לאבותיהם והיו טעונים הזייה, והיזו עליהם בהיותם ערלים שנאמר (יהושע ד', י"ט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, ובעשרה לחדש לא מלו משום חולשת הדרך ומלו בי"א בניסן ואם לא הזו עליהם כשהיו ערלים לא נמצאו להם ארבעה ימים עד י"ד הדרושים בין הזאת ג' להזאת ז' אלא ודאי הזו עליהם בהיותם ערלים. אמר רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° אתיא כמאן דאמר באחד עשר מלו ברם כמאן דאמר בעשירי מלו לא קיבלו הזייה ערלים שמלו בעשרי והיזו עליהם. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: מכל מקום לא מנו להזייה ערלים שהרי שלושה ימים ראשונים שמנו ודאי היו ערלים אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת בשם רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא°: מעשה בכהן ערל שהוזה והוכשרו הזיותיו ותני כן °רבי אליעזר בן יעקברבי אליעזר בן יעקב תנא · דור ב׳רבי אליעזר בן יעקב אומר איסרטיוטות שומרים יש אומרים ישראל ערלים ויש אומרים גויים שהתגירו היו שומרי צירין שערים בירושלם ומלו וטבלו ואכלו פסחיהם לערב שישראל שמל לא צריך הזיה.
מתני':נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק, אוכל בקדשים לאחר ששים יום, ושותה ביין ומיטמא למתים אחר מאה ועשרים יום ח_יח§שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהיא ודאי ח_יט§אבל בזמן שהיא ספק אינה דוחה אם נטמא בנזירות ונטהר מצרעתו. קדם נוהג כמצורע שנטהר, שצריך להתגלח ולהביא שתי ציפורים ולחכות שבעה ימים ושוב להתגלח ולהביא אשם חטאת ועולה. ואם הוא דל מביא שני תורים אחד לחטאת ואחד לעולה ואשם, אחר כך ימתין שבעה ימים ויגלח עבור תגלחת נזירות טמאה. שתגלחת הצרעת אינה עולה לו. אחר כך עוד שלושים יום לנזירותו, ומביא חטאת ועולה ושלמים ומגלח, יחד ארבעים וארבע ימים. אם ספק אם נטמא בנזירותו וספק אם היה מצורע ונטהר. צריך לגלח לצרעתו אבל אינו יכול לגלח שמא הוא נזיר טהור, לכן ממתין שלושים יום ומגלח עבור הצרעת ומביא שתי ציפורים, וסופר שבעה ימים וצריך להתגלח תגלחת שניה לצרעת. אבל שמא לא היה מצורע אלא נזיר טמא, והתגלחת הראשונה היתה תגלחת הטמאה ומיד התחילה נזירות הטהרה ואסור בתגלחת. לכן ממתין עד שלושים יום לתגלחת שניה לצרעתו, ונמצא שיכול לאכול בקדשים אחר שישים יום. וצריך למנות שבע ימים ולגלח שמא הוא גם נזיר טמא, אבל כיוון שאולי הוא לא היה טמא אלא רק מצורע, ומיד אחד תגלחת שניה של מצורע התחילו שלושים ימי נזירותו ואסור בתגלחת, לכן מגלח רק אחר שלושים יום. ולאחר מכן סופר עוד שלושים יום לנזירות טהרה ומגלח ומביא קרבנות נזירות טהרה נמצא שותה יין אחר מאה עשרים יום.
גמ': אי זהו מוחלט מספק שנים שבאו אצל כהן ולשניהם היה נגע והחליט את אחד מהן ולא הספיק להחליט את השני עד שנחלפו לו נמצא ששניהם ספק זהו מוחלט בספק. הדא היא דתני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ח_כ§ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור אבל נזיר ודאי היה, ספק מצורע טמא ספק מצורע טהור אבל מצורע ודאי היה, אוכל בקדשים אחר ששים יום, ושותה יין ומיטמא למתים לאחר ק"כ ימים. כיצד אמרו לו נזיר טמא אתה צא ומנה שבעה והזה ושנה וגלח והבא קרבנות טמאה מנה שבעה ורצה לגלח אמרו לו אולי נזיר טהור אתה ואין נזיר טהור מגלח קדם שלושים צא והשלימן לשלשים, מנה שלשים ורצה לגלח, אמרו לו נזיר טהור אתה ואין נזיר טהור מגלח אלא על מיני דמים דין נזיר טהור ג' בהמות החטאת והעולה והשלמים ודין נזיר טמא חטאת העוף ועולת העוף וכבש לאשם. ודין המצורע שתי צפרים בתגלחת הראשונה ולאחר ז' מגלח תגלחת שניה מביא שלש בהמות החטאת והאשם והעולה. ואם דל הוא, מביא כבש לאשם וחטאת העוף ועולת העוף הרי זה מביא עולה ומגלח עליה שהרי תגלחת זו היא ספק תגלחת נזיר טהור, וספק תגלחת נזיר טמא, וספק תגלחת מצורע מוחלט, ומביא עולת בהמה משום ספק נזיר טהור, שאף שצריך שלש בהמות אם גילח על אחד משלשתן יצא
[דף מא עמוד א]
ח_כא§ וחטאת העוף שמא היה נזיר טמאומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה שהטמא מביא שתי תורים אחד לעולה ואחד לחטאת אם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת ספק ואינו מתנה שאם הוא טהור תהיה לחטאת של נזירות טהרה, כיוון שבנזירות טהרה צריך להביא דווקא בהמה. מגלח את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו כדרך שמצורע מגלח. כיצד עושין לו להחמיר כי אולי הוא מצורע שנטהר קדם שמגלח, מביא שתי ציפורי דרור, שוחט אחד מהן על כלי חרש על מים חיים, חופר וקוברה בפניו ואסורה בהנייה ואת השנייה משלח וגילח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורעין מגלחין אותה ומונה שלשים יום ומביא עולת בהמה אחרת ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי העולה הראשונה נדבה וזו חובה, וחטאת העוף שהבאתי קדם מחובתי ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה והחטאת ספק ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורע מגלח דשמא תגלחת שניה של מצורע היא. °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר ח_כב§למחרת הוא מביא אשמו ולוג שמן על גביו כמו מצורע ביום השמיני ומתנה עליה ואומר אם מצורע הייתי הרי הוא חובתי ואם לאו הרי הוא ספיקי וילך לשלמי נדבה וישחוט בצפון וטעון מתן בהונות ונאכל לזכרי כהונה בכל מקום ליום ולילה עד חצות אבל חכמים לא הודו ל°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שהוא מביא את הקדשים לבית הפסול שממעט באוכלין ובזמן אכילתן. להביא חטאת בהמה אינו יכול שמא לא היה מצורע מוחלט ולא מוטל עליו חובה להביא חטאת בהמה חטאת העוף אינו יכול להביא שהרי עשיר שהביא קרבן עני לא יצא ח_כג§כיצד יעשה, יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני, נמצא עשיר מביא חטאת עוף ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי שהייתי מוחלט הרי זה חובתי ואם לאו הרי הוא ספק ואוכל בקדשים מיד. לשתות יין וליטמא למתים אינו יכול שלא יכל להתחיל ספירת ימי נזירותו בין של טומאה בין של טהרה כל עוד לא נטהר מצרעתו שאין נזירותו עולה לו מתוך צרעתו. כיצד עושין לו כדברי °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא שאמר שאינו יכול למצא אחד מן השוק שיזיר כנגדו, דמי שומע לו שידור כנגדו הרי זה מונה שלשים יום ומביא עולת בהמה ומגלח עליה וחטאת העוף ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה שהרי נזיר טמא אינו מביא בהמה לעולה אחר שהביא חטאת עוף אם טהור הייתי העולה מחובתי וחטאת ספק. מונה שלשים יום ומביא קרבנותיו שלמין ומתנה עליהן ואומר אם טמא הייתי העולה הראשונה נדבה וזו חובה, ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה
[דף מא עמוד ב]
וזו נדבה והחטאת שהבאתי ספק ומגלח שותה יין ומטמא למתים מיד. במה דברים אמורים בזמן שנזר מתוך ימי נזירותו שלושים יום אבל אם נזר מתוך ימי צרעתו שנה אוכל בקדשים אפילו לאחר שתי שנים שותה ביין ומטמא למתים אחר ד' שנים. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: זו דברי °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא שסובר כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שיכול להביא אשם ולהתנות שאם אינו טמא יהיה לשלמים אבל לדברי חכמים לעולם הוא בחליטו עד שיניף האשם. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בעי כיוון שאנו חוששים שמא יניחו מלאכל אשם זה ויבא לבית הפסול יהא זה בחליטו אמר ליה רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא למה לא יהיה נדחה מספק זה הרי מצינו כמה אשמות דוחין מפני ספיקות דתנינן תמן אשם שנתערב בשלמים °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחומר שבהן אמרו לו ח_כד§אין מביאין קדשים לבית הפסול. רבי יעקב דרומיארבי יעקב דרומיא אמורא א״י · דור ד׳רבי יעקב דרומיא° בעא קומי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: ויעשו לו תקנה ליינו שלחכמים יעשו הכל כדעת בן זומא רק לא יביאו אשם, ובכך אף שלא יכול לאכול קדשים לפחות יהיה מותר ביין אמר ליה כתיב (במדבר נשא ו יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וכו' ואחר ישתה הנזיר יין הראוי לבוא אל פתח אהל מועד ישתה יין יצא זה שאינו ראוי לבוא אל אהל מועד שאינו שותה יין אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בשם רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן° מתניתא אמרה כן דתנן °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמין הותר הנזיר לשתות יין וליטמא למתים, משמע שצריך לבא אל פתח אהל מועד כשזורקים את הדם שיהיה כעין עליו. שערו מהו תגלחת מצורע מותר בהנאה ותגלחת נזיר אסור בהנאה נזיר מצורע שערו מהו אמר רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° איתפלגון רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר ח_כה§שערו אסור רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר שערו מותר. רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בעי במצורע שנזר פליגין או בנזיר שנצטרע פליגין, אין תימר במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע דברי הכל הוא אסור, אין תימר בנזיר שנצטרע פליגין הא במצורע שנזר דברי הכל ח_כו§מותר. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° פשיטא ליה דבמצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע דברי הכל אסור. תגלחת מצוה של ספק מצורע מהו שתדחה לאיסור תגלחת הראשות והזקן נישמעינה מן הדא דתנן: ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורעין מגלחין ולמה לא חש לומר שמא אין זו תגלחת מצוה מצורע ואסור משום בל תשחת רואים שמספק מותר. שמואל בר אבאשמואל בר אבא אמורא א״י · דור ג׳שמואל בר אבא° אמר תיפתר בסריס והא תנינן זקן אית לך מימר סריס
[דף מב עמוד א]
לית לך אלא כדאמר רבי יעקברבי יעקב תנא · דור ד׳רבי יעקב° בר אידי בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: נטלן מלמטן למעלן אסור אבל אם גילח את הראש ואחר כך את הזקן אינו אסור. רבי יוסי בר אביןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° אמר לא שנייא היא למטן למעלן היא למעלן למטן רואים שמספק מותר נזיר שהיה ח_כז§טמא בספק ומוחלט ודאי אוכל קדשים לאחר שמונה ימים ושותה יין ומיטמא למתים לאחר שישים ושמונה ימים שתחילה מגלח תגלחת ראשונה של מצורע, ואחר שבעה ימים תגלחת שניה של מצורע, ואז הוא מותר בקדשים. אבל אנו יכול לגלח לטומאה שמא אינו טמא ואסור בתספורת. לכן ימתין שלושים יום ויגלח לספק טומאה ושוב יספור שלושים לנזירות הטהרה. טמא וודאי ומוחלט בספק אוכל בקדשים לאחר שלושים ושבעה ימים ושותה יין ומיטמא למתים לאחר שבעים וארבע ימים שסופר שבעה שמא הוא טמא ומגלח ועולה לו לתגלחת ראשונה של מצורע, אבל אינו יכול לגלח אחר שבעה ימים תגלחת שניה של מצורע שמא התחילו נזירות טהרה, לכן מגלח אחר שלושים יום ואז הוא מותר בקדשים. וסופר שבעה ומגלח לטומאה ממה נפשך שאם הוא היה מצורע הרי הם לטמאתו, ואם לא היה מצורע כבר סיים הכל, וסופר עוד שלושים לנזירות טהרה ומותר ביין. טמא ודאי ומוחלט ודאי אוכל בקדשים לאחר שמונת ימים שותה ביין ומיטמא למתים אחר מ"ד יום מגלח תגלחת ראשונה של מצורע, ואחר שבעה ימים מגלח תגלחת שניה של מצורע ומותר בקדשים. אחר כך ימתין שבעה ימים ויגלח עבור תגלחת נזירות טמאה. שתגלחת הצרעת אינה עולה לו. אחר כך עוד שלושים יום לנזירותו. אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסירבי אבא מרי אמורא א״י · אחוה דרבי יוסירבי אבא מרי°: זאת אומרת שהתער סותר בנזיר טמא שבעה שאם לא כן יזה בשבעה הימים שאחר תגלחת ראשונה של מצורע ויגלח בשביעי לצרעתו ולטמאתו, ואם צריך לגלח במיוחד לטמאה שיגלח בשמיני לטומאתו, אלא ודאי תער סותר לנזיר טמא וצריך להמתין אחר התגלחת שבעה
הדרן עלך פרק שני נזירין