רמב"ם הלכות שגגות ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים

<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר קרבנות · הלכות שגגות · פרק תשיעי · הלכה ז | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

על הגזל כיצד כל מי שיש בידו משוה פרוטה ומעלה מממון ישראל בין שגזלו בין שגנבו בין שהפקידו אצלו או הלוהו או משום שותפות או משאר דרכים וכפר בו ונשבע לשקר בין בזדון בין בשגגה הרי זה מביא אשם על חטאו וזהו הנקרא אשם גזילות ומפורש בתורה שאין מתכפר לו באשם זה עד שישיב הממון שבידו לבעליו אבל החומש אינו מעכב הכפרה כבר ביארנו בהלכות שבועות אימתי יהיה חייב בשבועה זו שמקריב עליה אשם זה ואימתי יהיה פטור ממנה ועל אי זו דרך יתחייב אשמות רבות כמניין חיוב השבועות ועל אי זו דרך לא יהיה חייב אלא אשם אחד:

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

עדיין אין טקסט למפרשי הרמב"ם על הלכה זו. הנכם מוזמנים להקלידם.