קטגוריה:יהושע ו ג

• לדף התרגום על כל הפרק •

אלוהים מסביר ליהושע מה הוא צריך לעשות כדי שאלוהים יתן "בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע ו ב).

"כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" יקיפו "אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת". אלוהים לא הגדיר את המרחק מתל יריחו, אולם סביר שזה היה בתחתית התל, במרחק של יריה של רובה קשת בזוית של 45 מעלות כדי להגיע למרחק מקסימלי (ייתכן כשלוש מאות מטר).

הלוחמים ילכו בלבוש מלחמה, מוכנים לקרב, עם כל הדגלים, מדים, מגנים, חרבות, וכידונים. זאת תהיה תצוגת כוח אדירה. מצעד צבאי מרשים ביותר.
אלוהים אמר "כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה", ולא רק חלק מהצבא.

לבני ישראל היו כשש מאות אלף לוחמים, בתריסר צבאות, צבא לכל שבט. אפילו אם הלוחמים ילכו בשורות של מאה חיילים בשורה בעומק, אורך הצבא יהיה כשישה קילומטרים. ואם הם ילכו במרחק של קילומטר ממרכז העיר, במעגל שהיקפו כשש קילומטר, העיר תהיה מוקפת מכל הכיוונים, והחילים ילכו במשך כשעתים. הלמות הצעדים, לפי תיפוף התופים, תיצור גל רעידה באדמה שיצור חזית לכיוון העיר, ויסתכם מכל הכיוונים במרכז העיר כדי ליצור רעידות אדמה חזקות, שינערו את המבנים בעיר שהיו מודבקים בטיט יבש, ויגרמו לסדקים בקירות הבתים שיצרו את חומות העיר.

אלוהים הגביל את המקיפים את העיר "[ל]אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" בלבד. צעירים, זקנים ונשים לא נכללו במצעד. אולם לא ברור איפה הם ישבו:

• ייתכן שהם נשארו במחנה ולא ראו ולא שמעו דבר.
• ייתכן שהם התיצבו על הגבעות סביב העיר, כמו בהר סיני כדי לראות את כוחו של אלוהים, ככתוב: "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יז).

סביר שחלק נשארו במחנה וחלק הלכו לראות את המלחמה, כפי שאחיו של דוד האשים אותו: "אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ, כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ" (שמואל א יז כח).

ניתן לחשוב שהפועל "וְסַבֹּתֶם" (להסתובב) זהה לפועל "הַקֵּיף" (הקפה), ושינוי המילים לא מוסיף מידע חדש.

אולם קיימת אפשרות שקודם החיילים 'סבו' והתארגנו סביב העיר, ועמדו במעגל שלם סביב העיר, ורק אז ארון אלוהים הקיף את העיר, וכל הצבא נע מאחוריו והקיף את העיר. כולם נעו ביחד עד שכל אחד חזר למקום ששם הוא עמד בהתחלה, ואז כולם יצאו החוצה ושבו למחנה.

בצורה זאת לא היתה התחלה להקפה, כאשר הארון ומספר חיילים קטן התקרבו לעיר וכל הצבא היה מאחוריהם באורך של שש קילומטרים, וזה נתן הזדמנות מצויינת ליריחו להתקיף את הארון מתוך העיר, לגרום לבהלה, הארון ישמט, יפול וישבר, ותבוא בושה ענקית לבני ישראל ולאלוהים. כך גם היה קורה כאשר הזנב הלך והתקצר ליד העיר, והיתה הזדמנות לזנב באחרונים.

לא נאמר באיזה יום התחילה ההתקפה, אולם ידוע שביום השביעי החומות נפלו. קשה לדעת מתי היה יום השבת בתוך שבעת ימי המלחמה הזאת. הכתוב לא ידע אותנו, כדי לא לסבך את יום המנוחה בתהליך המלחמה.

אלוהים ידע שביום השביעי, לאחר שבעת ההקפות של העיר, בני ישראל, לפי פקודה, יתקיפו את העיר. אנשי יריחו ירתעו לאחור ויגרמו לחומת העיר ליפול (ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו).

תל יריחו גודלו כ40 דונם, לכן רדיוס העיר היה כ100 מטר. כדי שהארון יסוב את העיר שבע פעמים ביום אחד לפני רדת הלילה, וחייליו של יהושע לא יצטרכו לרוץ קילומטר אחד או שנים עד שיגיעו לעיר, ההקפות ביום השביעי צריכים להיות קרובות לעיר - כ200 מטר מהחומה (300 ממרכז העיר). אנשיו של יהושע לא יכלו להיות מטרה לירי ישיר מרובה קשת. חץ מרובה קשת, מרום החומה בקשת גבוהה, מגיע למרחק קילומטר, לכן יהושע סב את העיר במרחק של קילומטר. הקף המעגל היה כשישה קילומטרים, מעל שעה הליכה עם הארון.

אנשי יריחו ירו בהם חיצים. רובם עברו מעל המצעד או לא הגיעו אליהם. סביר שחלק ירד על החיילים במצעד, אולם מגנים עם מספר שכבות עור פרה יעצרו את החצים. אנשי יריחו חשבו שיהושע יאסוף את החיצים וירה אותם חזרה, וכך יהיו להם חיצים לשימוש חוזר. אנשי העיר היו על תל גבוה מוגנים בחומה וגגות ולא חששו מהחיצים שלהם. "הַמְאַסֵּף" (ביאור:יהושע ו ט) קוששו ואספו את החיצים על הקרקע ושמרו אותם. לאנשי יריחו ירד מספר החיצים באיכות טובה והם היו חייבים להשתמש בחיצים עקומים וקצרים שלא עפים רחוק. יהושע היה חייב לאסוף את החיצים, אחרת הוא היה צריך להציב שמירה, כדי שאנשי יריחו לא יצאו בלילה ויאספו את החיצים שלהם.

כך כל יום אנשי יריחו יכלו לירות למרחק קצר יותר, ויהושע היה יכול הקטין את רדיוס מעגל המצעד, עד שביום השביעי המצעד היה במרחק של כ200 מטר מחומות העיר, וכל שאר הצבא עמד מסביב לעיר במרחק של כ300 מטר, מוכנים להסתער על העיר. כל היקף מעגל המצעד ביום השביעי היה פחות משני קילומטרים, ובערך תריסר קילומטרים לשבעה סיבובים, וזה יקח בערך שעתים בלבד.

כדי להגיע לתוצאה הזאת, אלוהים הורה על סיבוב אחד ביום במשך שישה ימים, ואז שבעה סיבובים ביום השביעי, והתקפה מפתיעה.