קטגוריה:יהושע ו ב

• לדף התרגום על כל הפרק •

ייתכן שאלוהים דיבר עם יהושע לאחר שהמלאך "שַׂר צְבָא יְהוָה" (ביאור:יהושע ה יד) כפה על יהושע להשפיל את עצמו לפני אלוהים, ואז אלוהים הורה ליהושע איך לכבוש את יריחו ולהראות לכל העם, מלכי כנען, וכל העולם לדורות את גדולתו של אלוהים.

אלוהים מדבר בזמן עבר "נָתַתִּי", אולם ברור שליהושע זה זמן עתיד 'אתן'.
אלוהים יודע את תוכניתו, ויודע שהתוכנית תצליח - חומות העיר יפלו, העיר תכבש, גבורי החיל ימותו.

לא ברור אם הכוונה ש"מַלְכָּהּ" של יריחו הוא גיבור חיל (ביחיד), או שהמלך וכל חייליו הם גיבורי חיל (ברבים).

אלוהים מנסה להגדיל את גודל הנצחון, אולם אנו רואים שהמלך וחיליו הם לא כל כך גיבורים:

• אלוהים לא נותן כבוד למלך ולא מזכיר את שמו, להבדיל מ"מֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן" (במדבר כא כט), ו"עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" (במדבר כא לג).
• נאמר "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא" (ביאור:יהושע ו א), וזה לא סימן של גיבורים. הם אפילו לא יכולים לברוח, ולבטח שהם לא מתקיפים.
• לא נאמר שהיתה מלחמה קשה, מבית לבית, לאחר נפילת החומות.
• לא נאמר שהיו לבני ישראל אבדות במלחמה.

כמובן שתל יריחו העתיקה אינו גדול בשטח, ומספר הלוחמים בעיר לא היה יותר מעשרת אלפים איש. כוחו של אלוהים לא הודגם בנצחון על החיילים אלא בנפילת החומות.