קטגוריה:במדבר כא כט
אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון.
אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.
אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן׃
אוֹי אוֹי - מילית, קריאה
צורת יסוד: 188
מורפ': HTj־לְךָ֣ לְ - מילת יחס
ךָ֣ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms מוֹאָ֔ב מוֹאָ֔ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4124
מורפ': HNp אָבַ֖דְתָּ אָבַ֖דְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6
מורפ': HVqp2ms עַם עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc־כְּמ֑וֹשׁ כְּמ֑וֹשׁ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3645
מורפ': HNp נָתַ֨ן נָתַ֨ן - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp3ms בָּנָ֤יו בָּנָ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp3ms פְּלֵיטִם֙ פְּלֵיטִם֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6412 b
מורפ': HNcmpa וּבְנֹתָ֣יו וּ - ו' החיבור
בְנֹתָ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1323
מורפ': HC/Ncfpc/Sp3ms בַּשְּׁבִ֔ית בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
שְּׁבִ֔ית - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7628 a
מורפ': HRd/Ncbsa לְמֶ֥לֶךְ לְ - מילת יחס
מֶ֥לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/4428
מורפ': HR/Ncmsc אֱמֹרִ֖י אֱמֹרִ֖י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 567
מורפ': HNgmsa סִיחֽוֹן סִיחֽוֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5511
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אוֹי־לְךָ֣ מונח (משרת, דרגא 5) מוֹאָ֔ב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אָבַ֖דְתָּ טפחא (מלך, דרגא 2)
עַם־כְּמ֑וֹשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
נָתַ֨ן קדמא (משרת, דרגא 5) בָּנָ֤יו מהפך (משרת, דרגא 5) פְּלֵיטִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבְנֹתָ֣יו מונח (משרת, דרגא 5) בַּשְּׁבִ֔ית זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְמֶ֥לֶךְ מרכא (משרת, דרגא 5) אֱמֹרִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
סִיחֽוֹן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
- נָתַן כמוש הניח ל- בָּנָיו פְּלֵיטִם לברוח כפליטים וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית ליפול בשבי, לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וָי לְכוֹן מוֹאֲבָאֵי אֲבַדְתּוּן עַמָּא דְּפָלְחִין לִכְמוֹשׁ מְסַר בְּנוֹהִי צִירִין וּבְנָתֵיהּ בְּשִׁבְיָא לְמַלְכָּא אֱמוֹרָאָה סִיחוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְיָא לְכוֹן סַנְאֵי צַדִיקַיָא אֲבַדְתּוּן עַמָא דִכְמִישׁ מִדְסֵינַת פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא לֵית לְהוֹן תַּקַנְתָּא עַד דְיֵיצְרְכוֹן לְמִגְלֵי לַאֲתַר דְיִלְפוּן אוֹרַיְיתָא וּבְנֵיהוֹן וּבְנַתְהוֹן מִתְרַחֲקָן בְּשִׁבְיַית חַרְבָּא כָּל קֳבֵל מִתְמָלְכִין בְּמוֹלְכָנָא דְאוֹרַיְיתָא אֱמוֹרָאִין וּמְשִיחִין בְּאוֹרַיְיתָא: |
| ירושלמי (קטעים): | אוֹי לְכוֹן מוֹאֲבָאֵי סַפְתוּן וּבָדְתוּן פַּלְחֵי טַעֲוָותָא כְּמוֹשׁ מְסַרְתּוּן בְּנֵיכוֹן כְּפוּתִין בְּקוֹלַרְיָיא וּבְנַתְכוֹן בְּשִׁבְיָיתָא לְמַלְכֵיהוֹן דֶאֱמוֹרָאֵי סִיחוֹן: |
רש"י
"כמוש" - שם אלהי מואב
"נתן" - הנותן את בניו של מואב
"פליטם" - נסים ופליטים מחרב ואת בנותיו בשבית וגו'רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כְּמוֹשׁ – שֵׁם אֱלֹהֵי מוֹאָב (שופטים יא,כד).
נָתַן – הַנּוֹתֵן אֶת בָּנָיו שֶׁל מוֹאָב.
פְּלֵיטִים – נָסִים וּפְלֵטִים מֵחֶרֶב, וְאֶת בְּנוֹתָיו בַּשְּׁבִית וְגוֹמֵר.
רמב"ן
וכן הכתוב מזכיר בהם בכל מקום, כמו שכתוב (ישעיהו טז יב): "והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל", ונאמר (ירמיהו מח ז): "ויצא כמוש בגולה כהניו ושריו יחדו"... (ירמיהו מח לה): "והשבתי למואב נאם ה' מעלה במה ומקטיר לאלהיו".
ולכך יאמרו המושלים דרך לעג, כי כמוש "נתן בניו פליטם", כלומר בורחים ונסים מפני חרב, "ובנתיו בשבית", כי המאמינים בו יקראו בניו ובנותיו כאשר יקראו עמו, וכן (מלאכי ב יא): "בת אל נכר" (ולא כדברי רש"י, שפירש "נתן הנותן בניו פלטים מחרב").
והיה כמוש נעבד גם לבני עמון, כמו שאמר יפתח (שופטים יא כד): "את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש" והיה להם עוד בארצם (מלכים א יא ה): "מלכום שקוץ עמונים"; או הזכיר יפתח לעמון כמוש בעבור מה שתפשו ישראל ממואב כאשר הזכיר להם (שופטים יא כה): "בלק מלך מואב", לומר שלא הציל כמוש אלהיהם ולא בלק מלכם את ארצם מיד ישראל.
והגון הוא מאד שנאמר כדברי רבותינו (במדבר רבה יט ח), כי "המושלים" - בלעם וכיוצא בו מן הקוסמים, שהיו נושאים משל בעתידות.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שלא לצורך כלל. ועז"א אבדת עם כמוש, העם שנהרג היה אבדה שלא לצורך כלל, ומפני שמואב עבדו את כמוש אמר שכמוש אלהיהם גרם להם זאת שהוא נתן את בניו פליטי חרב ובנותיו נתן בשבית, שאלהי מואב מסר בניו ובנותיו ביד סיחון, כי אלהי ישראל לא עסק רק שסיחון יקח את ארץ מואב שזה לצורך ישראל לא על אבוד העם ובניו ובנותיו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כא כט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.