ביאור:מ"ג במדבר כא כט
אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ[עריכה]
אוי לך מואב. שקללו את מואב שימסרו בידו: כמוש. שם אלהי מואב:
כמוש. שם צלם אלהי מואב:
אוי לך מואב. קללהו שימסר בידו. כמוש. שם אלהי מואב.
וטעם אוי לך מואב אבדת עם כמוש. כי היה עם מואב עובד לכמוש אלוהו בונה במות ובטוח בו יותר מכל עם, ובעת צרתו אמר לו קומה והושיענו. וכן הכתוב מזכיר בהם בכל מקום כמו שכתוב (ישעיה טז יב), והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל, ונאמר ויצא כמוש בגולה כהניו ושריו יחדו (ירמיה מח ז), והשבתי למואב נאם ה' מעלה במה ומקטיר לאלהיו (שם פסוק לה). (...) והיה כמוש נעבד גם לבני עמון, כמו שאמר יפתח (שופטים יא כד) את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש, והיה להם עוד בארצם (מ"א יא ה) מלכום שקוץ עמונים. או הזכיר יפתח לעמון כמוש, בעבור מה שתפשו ישראל ממואב, כאשר הזכיר להם (שם פסוק כה) בלק מלך מואב, לומר שלא הציל כמוש אלהיהם ולא בלק מלכם את ארצם מיד ישראל. והגון הוא מאד שנאמר כדברי רבותינו (במדב"ר יט יח), כי המושלים בלעם וכיוצא בו מן הקוסמים, שהיו נושאים משל בעתידות:
יאמר הכתוב כי היה עם מואב עובד לכמוש אלהיו, בונה במות ובוטח בו יותר מכל עם, כענין שכתוב (ישעיה טז) והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמה וגו', וכתיב (ירמיה מח) ויצא כמוש בגולה,
נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן:[עריכה]
נתן. הנותן את בניו של מואב:
נתן כמו נרדי נתן ריחו:
נתן בניו. הנותן נתן בניו.
פליטם. נסים ופליטים מחרב ואת בנותיו בשבית וגו':
פליטם. פליטי חרב בורחים:
פלטים. פליטי חרב, כלומר בורחים. או נתן יחזור לכמוש,
נתן בניו פליטם. כלומר הבנים הקטנים שפלטו מן החרב והבנות שאין דרכם להלחם שבק והניחם להוליך בשביה לפי שלא היה יכול להצילם מידו.
ולכך יאמרו המושלים דרך לעג, כי כמוש נתן בניו פליטם, כלומר בורחים ונסים מפני חרב, ובנתיו בשבית, כי המאמינים בו יקראו בניו ובנותיו כאשר יקראו עמו, וכן בת אל נכר (מלאכי ב יא), ולא כדברי רש"י שפירש נתן הנותן בניו פלטים מחרב:
ולכך היו המושלים אומרים דרך לעג כי כמוש נתן בניו פלטים ובנותיו בשבית כמו שנקראו עמו, וכן כתיב (מלאכי ב) ובעל בת אל נכר, כן פירש הרמב"ן ז"ל: