במדבר כא/כתיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< | ספר במדברפרק כ"א • מהדורת הכתיב | >>


מפרשי במדבר כא

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

    א וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי ב וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם ג וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה

ד ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך ה וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל ו וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם ח ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי י ויסעו בני ישראל ויחנו באבת יא ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש יב משם נסעו ויחנו בנחל זרד יג משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי יד על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון טו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב טז ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים     יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה יט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות כ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן

כא וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר כב אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך כג ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל כד ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון כה ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה כו כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן כז על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כח כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן כט אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ל ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא לא וישב ישראל בארץ האמרי לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש [ויורש] את האמרי אשר שם לג ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי לד ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון לה ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו

<< · במדבר · כא/כתיב · >>