קטגוריה:במדבר כא ד
ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּסְע֞וּ מֵ/הֹ֤ר הָ/הָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִ/סְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַ/תִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָ/עָ֖ם בַּ/דָּֽרֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּנְטַלוּ מֵהוֹר טוּרָא אוֹרַח יַמָּא דְּסוּף לְאַקָּפָא יָת אַרְעָא דֶּאֱדוֹם וְעַקַת נַפְשָׁא דְּעַמָּא בְּאוֹרְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס מַהֲלַךְ יַמָא דְסוּף לְאַחֲזָרָא יַת אַרְעָא דֶאֱדוֹם וּקְנָטַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאָרְחָא: |
רש"י (כל הפרק)
"דרך ים סוף" - כיון שמת אהרן ובאה עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם דרך ים סוף הוא הדרך שחזרו להם כשנגזר עליהם גזירת מרגלים שנא' (דברים א) וסעו המדברה דרך ים סוף וכאן חזרו לאחוריהם (עיין פ' פנחס) שבע מסעות שנא' (שם י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת אלא שם חזרו והתאבלו עליו והספידוהו כאילו הוא בפניהם וצא ובדוק במסעות ותמצא שבע מסעות מן מוסרה עד הר ההר
"לסבב את ארץ אדום" - שלא נתנם לעבור בארצו
"ותקצר נפש העם בדרך" - בטורח הדרך שהוקשה להם אמרו עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה עד היום לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך ובלשון לע"ז אנקרודלו"ר ולא יתכן לומר ותקצר נפש העם בדרך בהיותם בדרך ולא פי' בו במה קצרה שכל מקום שתמצא קצור נפש במקרא מפורש שם במה קצרה כגון (זכריה יא) ותקצר נפשי בהם וכגון (שופטים י) ותקצר נפשו בעמל ישראל וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער ובדבר המטריח נופל לשון גודל שגדול הוא וכבד על האדם כגון (זכריה יא) וגם נפשם בחלה בי גדלה עלי (איוב י) ויגאה כשחל תצודני כללו של פירוש כל לשון קצור נפש בדבר לשון שאין יכול לסובלו הוא שאין הדעת סובלתו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למה נכנסנו לכנען ממזרח
לאחר 40 שנה של נדודים במדבר, הגיעו בני ישראל אל העיר קדש (במדבר כ יד-יז): "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום... 'נעברה נא בארצך... עד אשר נעבור גבולך'. ויאמר אליו אדום: 'לא תעבור בי, פן בחרב אצא לקראתך..." ולכן נאלצו בני ישראל לעשות סיבוב ארוך (במדבר כא ד): "ויסעו... דרך ים סוף, לסבוב את ארץ אדום; ותקצר נפש העם בדרך... ויסעו בני ישראל, ויחנו באובות. ויסעו מאובות, ויחנו בעיי העברים, במדבר אשר על פני מואב, ממזרח השמש" (ראו על משמעות הביטוי דרך ים סוף ).
אבל - מדוע בני ישראל כל-כך התעקשו להגיע לצד המזרחי של ארץ אדום? הרי הם היו כבר קרובים לארץ ישראל מצד דרום, כמו שרואים בהמשך (במדבר כא א-ג): "וישמע הכנעני מלך ערד, יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים; ויילחם בישראל, וישב ממנו שבי. ויידר ישראל נדר לה', ויאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי - והחרמתי את עריהם. וישמע ה' בקול ישראל, וייתן את הכנעני, ויחרם אתהם ואת עריהם; ויקרא שם המקום חורמה":עוד לפני שבני ישראל התחילו להקיף את ארץ אדום - כבר בא הכנעני מלך ערד יושב הנגב ונלחם בישראל, והם ניצחו אותו והחרימו את עריו. אז למה לא המשיכו בני-ישראל ללכת צפונה, להיכנס לארץ מצידה הדרומי ולכבוש אותה מדרום צפונה? למה הם התעקשו להקיף את ארץ אדום, להגיע לצד המזרחי שלה, להגיע ל "מדבר אשר על פני מואב" , ואז להיכנס לארץ מצידה המזרחי (דרך נהר הירדן)?
1. בשאלה הנחנו שבני-ישראל ביקשו ממלך אדום לעבור בארצו ממערב למזרח. אבל אנחנו לא יודעים איך בדיוק נראתה ממלכת אדום באותו זמן: ייתכן שהיא שלטה גם באזור הדרומי של ארץ כנען, ובני-ישראל ביקשו ממנו לעבור בארצו מדרום לצפון, כדי להיכנס לארץ מדרום (ראו דברים ט-י ) . כאשר מלך אדום סירב, בני ישראל נאלצו להקיף את כל ארץ אדום ולהגיע ממזרח.
2. ייתכן שבני-ישראל הזקנים פחדו להיכנס לארץ מצד דרום, כי עדיין היתה להם טראומה מדברי המרגלים ששמעו כשהיו ילדים קטנים (המרגלים נכנסו לארץ מדרום וראו שם ענקים); ראו גם בני ענקים וערים בצורות . כדי למנוע מהזקנים את רגשות הפחד, החליטו בני ישראל להיכנס ממקום אחר, חדש, ולכן רצו להגיע דווקא למזרח.
3. ע"פ תשובת הרב יובל שרלו , הכניסה ממזרח היא דווקא קשה ומסובכת יותר, והיא נועדה לתקן את חטאיו של הדור קודם - חטא הפחד וחטא הפזיזות.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-10-23.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר כא ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.