קטגוריה:במדבר כא ד
ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך.
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.
וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃
וַיִּסְע֞וּ וַ - ו' החיבור
יִּסְע֞וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5265
מורפ': HC/Vqw3mp מֵהֹ֤ר מֵ - מילת יחס
הֹ֤ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/2023
מורפ': HR/Np הָהָר֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
הָר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmsa דֶּ֣רֶךְ דֶּ֣רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc יַם יַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3220
מורפ': HNcmsc־ס֔וּף ס֔וּף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5488
מורפ': HNcmsa לִסְבֹ֖ב לִ - מילת יחס
סְבֹ֖ב - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5437
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֶ֣רֶץ אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc אֱד֑וֹם אֱד֑וֹם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 123
מורפ': HNp וַתִּקְצַ֥ר וַ - ו' החיבור
תִּקְצַ֥ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7114 a
מורפ': HC/Vqw3fs נֶֽפֶשׁ נֶֽפֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc־הָעָ֖ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa בַּדָּֽרֶךְ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
דָּֽרֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1870
מורפ': HRd/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּסְע֞וּ גרשיים (שליש, דרגא 4)
מֵהֹ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) הָהָר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
דֶּ֣רֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) יַם־ס֔וּף זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לִסְבֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־אֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) אֱד֑וֹם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתִּקְצַ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּדָּֽרֶךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לכיוון מפרץ אילת לִסְבֹב להקיף אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם, וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ לא היתה להם סבלנות הָעָם בַּדָּרֶךְ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְטַלוּ מֵהוֹר טוּרָא אוֹרַח יַמָּא דְּסוּף לְאַקָּפָא יָת אַרְעָא דֶּאֱדוֹם וְעַקַת נַפְשָׁא דְּעַמָּא בְּאוֹרְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס מַהֲלַךְ יַמָא דְסוּף לְאַחֲזָרָא יַת אַרְעָא דֶאֱדוֹם וּקְנָטַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאָרְחָא: |
רש"י
"לסבב את ארץ אדום" - שלא נתנם לעבור בארצו
"ותקצר נפש העם בדרך" - בטורח הדרך שהוקשה להם אמרו עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה עד היום לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך ובלשון לע"ז אנקרודלו"ר ולא יתכן לומר ותקצר נפש העם בדרך בהיותם בדרך ולא פי' בו במה קצרה שכל מקום שתמצא קצור נפש במקרא מפורש שם במה קצרה כגון (זכריה יא) ותקצר נפשי בהם וכגון (שופטים י) ותקצר נפשו בעמל ישראל וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער ובדבר המטריח נופל לשון גודל שגדול הוא וכבד על האדם כגון (זכריה יא) וגם נפשם בחלה בי גדלה עלי (איוב י) ויגאה כשחל תצודני כללו של פירוש כל לשון קצור נפש בדבר לשון שאין יכול לסובלו הוא שאין הדעת סובלתו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם – שֶׁלֹּא נְתָנָם לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ.
וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ – בְּטוֹרַח הַדֶּרֶךְ שֶׁהֻקְשָׁה לָהֶם. אָמְרוּ: עַכְשָׁו הָיִינוּ קְרוֹבִים לִכָּנֵס לָאָרֶץ, וְאָנוּ חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵינוּ? כָּךְ חָזְרוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְנִשְׁתָּהוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה עַד הַיּוֹם; לְפִיכָךְ קָצְרָה נַפְשָׁם בְּעִנּוּי הַדֶּרֶךְ. וּבִלְשׁוֹן לַעַז אינקרו"ט לו"ר [encrot lor = נמאס להם[2]]. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ" – בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, וְלֹא פֵּרֵשׁ בּוֹ בַּמֶּה קָצְרָה. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא קִצּוּר נֶפֶש בַּמִּקְרָא, מְפֹרָֹש שָׁם בַּמֶּה קָצְרָה; כְּגוֹן: "וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם" (זכריה יא,ח), וּכְגוֹן: "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל" (שופטים י,טז). וְכָל דָּבָר הַקָּשֶׁה עַל אָדָם, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן קִצּוּר נֶפֶשׁ, כְּאָדָם שֶׁהַטֹּרַח בָּא עָלָיו, וְאֵין דַּעְתּוֹ רְחָבָה לְקַבֵּל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאֵין לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ לִבּוֹ לָגוּר שָׁם אוֹתוֹ הַצַּעַר. וּבַדָּבָר הַמַּטְרִיחַ נוֹפֵל לְשׁוֹן גֹּדֶל, שֶׁגָּדוֹל הוּא וְכָבֵד עַל הָאָדָם, כְּגוֹן: "וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי" (זכריה שם), גָּדְלָה עָלַי; "וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי" (איוב י,טז). כְּלָלוֹ שֶׁל פֵּרוּשׁ, כָּל לְשׁוֹן קִצּוּר נֶפֶשׁ בְּדָבָר – לְשׁוֹן 'שֶׁאֵין יָכוֹל לְסָבְלוֹ' הוּא, שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ופונון, ובת"י שם אמר שבצלמונה דברו סרה ובפונון שלח עליהם את הנחשים, ותקצר נפש העם, באשר היו קרובים לא"י והוצרכו לסבוב דרך רחוקה שנית וחז"ל אמרו מפני
שאחרי מות אהרן נסתלק עמוד הענן שהי' מישר הדרך והיה צל מחורב ומלהט השמש:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ותקצר. ד' במסרה ותקצר נפש העם ותקצר נפשו בעמל ישראל ותקצר נפשו למות ותקצר נפשי בהם כיון שבאו לגבול אדום ותקצר נפש העם וידברו בה' ובמשה וקצרה נפשו בעמל ישראל שחטאו ותקצר נפשו למות שמת אהרן בגבול אדום וכן תקצר נפשי בהם דרישא דקרא ואכחיד ג' הרועים בירח אחד שדרשו אותו על אהרן ומרים ומשה שמתו שלשתן בחדש אחד:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כא ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.