קטגוריה:במדבר כא ז
ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.
וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהֹוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם.
וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהֹוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃
וַיָּבֹא֩ וַ - ו' החיבור
יָּבֹא֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3ms הָעָ֨ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֨ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁ֜ה מֹשֶׁ֜ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וַיֹּאמְר֣וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֣וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp חָטָ֗אנוּ חָטָ֗אנוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 2398
מורפ': HVqp1cp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־דִבַּ֤רְנוּ דִבַּ֤רְנוּ - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpp1cp בַֽיהוָה֙ בַֽ - מילת יחס
יהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/3068
מורפ': HR/Np וָבָ֔ךְ וָ - ו' החיבור
בָ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/b
מורפ': HC/R/Sp2fs הִתְפַּלֵּל֙ הִתְפַּלֵּל֙ - פועל, התפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6419
מורפ': HVtv2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וְיָסֵ֥ר וְ - ו' החיבור
יָסֵ֥ר - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5493
מורפ': HC/Vhj3ms מֵעָלֵ֖ינוּ מֵ - מילת יחס
עָלֵ֖י - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R/Sp1cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַנָּחָ֑שׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּחָ֑שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5175
מורפ': HTd/Ncmsa וַיִּתְפַּלֵּ֥ל וַ - ו' החיבור
יִּתְפַּלֵּ֥ל - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6419
מורפ': HC/Vtw3ms מֹשֶׁ֖ה מֹשֶׁ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp בְּעַ֥ד בְּעַ֥ד - מילת יחס
צורת יסוד: 1157
מורפ': HR הָעָֽם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָֽם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיָּבֹא֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) הָעָ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) אֶל־מֹשֶׁ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
וַיֹּאמְר֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) חָטָ֗אנוּ רביעי (משנה, דרגא 3)
כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ מהפך (משרת, דרגא 5) בַֽיהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וָבָ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הִתְפַּלֵּל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְיָסֵ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) מֵעָלֵ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַנָּחָ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּעַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) הָעָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ: "חָטָאנוּ, כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ וגם נגדך דיברנו דברים רעים. הִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ". וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתָא עַמָּא לְוָת מֹשֶׁה וַאֲמַרוּ חַבְנָא אֲרֵי אִתְרָעַמְנָא קֳדָם יְיָ וְעִמָּךְ נְצֵינָא צַלִּי קֳדָם יְיָ וְיַעְדֵּי מִנַּנָא יָת חִוְיָא וְצַלִּי מֹשֶׁה עַל עַמָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתוּ עַמָא לְוַת משֶׁה וַאֲמָרוּ חַבְנָא אֲרוּם הַרְהִירְנָא וְאִשְׁתָּעִינָא בִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ וְעִמָךְ נָצֵינָא צַלִי קֳדָם יְיָ וְיַעֲדִי מִינָנָא יַת מְחַת חִוְיָא וְצַלִי משֶׁה עַל עַמָא: |
רש"י
[יא] ומתנונה. פירוש, נמשך בחליו:
[יב] וכי נחש ממית. ואם תאמר, אם כן למה לי נחש, ולמה לי לשום אותו על הנס, אחר שהיה תולה בזמן שהיו מכוונים לבם לשמים. ונראה לפיכך היה מצוה הקדוש ברוך הוא לשום על נס, כדי שיביט למעלה, שאי אפשר מי שמביט למעלה שלא יהיה רואה ומכוון לבו לשמים. ומה שאמר לעשות נחש, כי כאשר רואה דבר שהזיקו בעיניו, הוא מכוון יותר בתפילה על דבר שהזיקו כאשר הוא נראה לעינים. ולפיכך ציוה שישימו נחש על נס, שבשני המעשים האלו מכונים לבם לשמים; שעל ידי שיהיה על נס - יביט למעלה, וכאשר יהיה רואה המזיק - מכוין יותר בתפלה, ויתרפא:
אי נמי, דודאי הקדוש ברוך הוא רוצה לשלוח להם רפואה על ידי נחש, ואין לשאול בזה טעם, כי הוא מפעולת הניסים. אף על גב דהרמב"ן נתן טעם לזה, אין הטעם ההוא מוכרח, אלא נס הוא כמו שאר ניסים. רק מה שאמרו (ראש השנה דף כט.) 'בזמן שהיו מסתכלין כלפי מעלה', היינו שלא תחשוב כי הנחש מרפא בהבטה לבד, זה אינו, אלא כאשר היו מסתכלין אל הקדוש ברוך הוא, ומאמינים בהקדוש ברוך הוא אשר נתן להם רפואה, והיו משעבדים את לבם - אז בא להם, וזולת זה לא היתה באה להם הרפואה על ידי הבטת הנחש. ומה שאמרו (שם) 'וכי נחש מחיה', רוצה לומר שאין לפרש כי הנחש מחיה בלא שיסתכלו לשמים אל ה', דמאחר שהנחש דמות בעל חי, אין הקדוש ברוך הוא נותן כבודו לשום צורת בריה, כי לא יתן כבודו לאחר. ולפיכך לא היה הנחש מחיה רק אם יסתכל אל ה', ומאחר שהיו צריכין להסתכל כלפי מעלה - שוב לא נתן כבודו לאחר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בתורה אור שם שהענין שקרה לאדם הראשון נוהג גם בזרעו אחריו, רק מה שהיה באדם בג' גופים אדם אשה נחש נוהג היום בגוף אחד, שהנשמה העליונה שנתנה בו וכוחותיה שהם השכל ובינה הוא האדם, והגוף שלו הוא האשה וכוחות הגויה שמצד היצה"ר הם הנחשים אשר באדם, והנחשים האלה יטילו את ארסם בגויה ויפתו אותם אל התאוה והמותרות וכל דבר פשע, ואם ימשך אחריהם זמן רב יהיה כנחש אשר עפר לחמו לא לחם ה' שהוא המזון הרוחני המיוחד אל הנשמה, שדרו נעשה נחש שהוא הפחות שבבע"ח ואז ישוך הנחש את האיש ויאבד את נשמתו ואת גופו משני עולמות, והוא דלא כרע במודים, שאם ישוב ויתודה ויודה לה' אז ישוב להיות אדם מדבר משכיל, והתבאר אצלי שהפעולה וההנהגה שיפעול האדם בעולמו הקטן שהוא גופו לטוב או לרע כן יתעורר לעומתו ההנהגה בעולם הגדול, כמ"ש במעשה של תנורו של עכנאי שאמר חרוב זה יוכיח, וכאשר דברו העם באלהים ובמשה ושדרם נעשה נחש בגופם כן התעוררו הנחשים אשר בעולם וינשכו את העם, אולם כאשר כרעו במודים ויאמרו חטאנו בקשו ממשה התפלל אל ה' ויסר
מעלינו את הנחש ר"ל הנחש הנושך הנמצא בקרבנו והטיל בנו זוהמא:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
את הנחש. נתכוונו לומר שיסיר אפילו היזק הקטן שהיא עקיצה ההורגת, ואם היו אומרים את השרף או נחש השרף היה נשמע שעל פרט נחש שהוא שורף את הנפש הוא שמקפידים אבל אם ימות כדרך העולם אינם מבקשים ממנו תלמוד לומר את הנחש אפילו פרט הנחש שהוא העונש המכוון כנגד מה שדברו במשה, גם דקדקו לומר לשון יחיד שלא ישאר אפילו נחש אחד כי אחד יכול להמית כמה וכמה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כא ז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.