ביאור:יהושע ו כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ו כג: "וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ, וְאֶת אִמָּהּ, וְאֶת אַחֶיהָ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ, וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ. וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו כג.


וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב[עריכה]

וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים[עריכה]

יהושע פנה אל המרגלים כ"הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ" (ביאור:יהושע ו יז), וכך הוא העלה את מעמדם לשגרירים, נציגים אישיים שלו.
עכשו העורך מוריד אותם חזרה להיות "מְרַגְּלִים", ועוד הופך אותם מחיילים מנוסים וחכמים כפי שראינו בשיחתם עם רחב, ל"נְּעָרִים" - חיילים פשוטים מהשורה.

וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב[עריכה]

לא ברור איך הם הוציאו אותה ואת משפחתה מהעיר:

  • האם הם הורידו אותם דרך החלון בחומה, בעזרת החבל, עוד לפני שהעיר נכבשה והחומות נפלו?
  • או, האם הם היו בביתה במשך ההתקפה והכיבוש ושמרו שלא יפגעו בה, ואחרי שוך הקרבות, הם יצאו דרך שער העיר או פתח בחומה?

לבטח זה היה מראה איום ונורא לרחב ומשפחתה לעבור בעיר הכבושה ולראות את ההרג ההמוני שנעשה בה. אם הם עברו בעיר, אז אנשי העיר ראו שרחב שיתפה פעולה עם בני ישראל, וייתכן שבאשמתה העיר נפלה, ולכן היתה חובה להרוג את אנשי העיר שראו אותה וינסו להתנכל לה, אם הם ישארו בחיים. יותר סביר שהוציאו אותם דרך החלון בלילה, והם לא ראו דבר, ואף אחד לא ראה את הבוגדים עוזבים.

וְאֶת אָבִיהָ, וְאֶת אִמָּהּ, וְאֶת אַחֶיהָ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ, וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ[עריכה]

רשימה של כל המשפחה, אולם רחב ביקשה להוציא גם את אחיותיה, ככתוב: "וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי, וְאֶת אִמִּי, וְאֶת אַחַי, וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי). כאן הרשימה לא מוסיפה את האחיות ומשפחתן, אולם סביר שהם כלולים במילים "וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ" כך שגם הבעלים של האחיות וילדיהן יצאו.

רחב היתה זונה, ולפי הכתוב בזמן ביקור המרגלים בביתה, לא היה אף אחד ממשפחתה נוכח. סביר שהם לא גרו איתה. לא ידוע אם הם נידו אותה מהמשפחה בחוסר כבוד, אולם היא המשיכה לאהוב אותם, ורצתה לעזור להם. בסוף המלחמה המשפחה מודה לרחב שהצילה אותם ממות, וסביר שהם יסלחו לה, שבזכות מקצועה וחוכמתה היא עזרה להם.

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ[עריכה]

לא ברור אם הכוונה לכל הנפש שהיא הביאה לביתה, או שזה כולל גם את כל המטלטלין שהיו לה בביתה.
לא סביר שהמרגלים עזרו למשפחת רחב לסחוב מיטות, כסאות, ארונות וכו'. את כל זה ניתן לקנות או לעשות מחדש. סביר שהיא לקחה תכשיטים, בגדים, כלים יקרים וכו'.

וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל[עריכה]

"וַיַּנִּיחוּם"

  • שורש 'ינח' - לשים, ככתוב: "וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ" (ביאור:בראשית ב טו).
  • שורש 'נוח' - לתת מנוחה, לעזוב בשלום, ככתוב: "וַיַּנַּח יְהֹוָה אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר, וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ" (שופטים ב כג).
  • רמז לשורש 'נחם' - להביא נחמה - לאחר ההתרגשות של המלחמה והשרפה, ולאחר אובדן חברים ובני משפחה רחוקים יותר, רחב ומשפחתה היו צריכים להתאבל בפרטיות, כדי לא להרגיז את בני ישראל.

יהושע לא אמר למרגלים מה לעשות עם רחב ומשפחתה.
יהושע אמר שכל העיר תהיה חרם, והנה רחב יוצאת עם רכוש מסוים.
היה מסוכן להביא אותם למחנה ישראל, פן חמומי מוח יתקיפו ויהרגו אותם, ויקחו להם את הרכוש שהם הוציאו מהעיר.

לכן, כשם שהמרגלים התחבאו בהר שלושה ימים (ביאור:יהושע ב כב), עכשו הם לוקחים אותה ואת משפחתה ומגנים עליהם מחוץ למחנה ישראל, עד שהרוחות ירגעו, ויהושע ישלוט בעם.