קטגוריה:יהושע י יב
אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽ/יהוָ֔ה בְּ/י֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת־הָ֣/אֱמֹרִ֔י לִ/פְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַ/יֹּ֣אמֶר׀ לְ/עֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּ/גִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְ/יָרֵ֖חַ בְּ/עֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
רלב"ג
האחד הוא, שאם היה שהשמש עמד ובטל מהתנועה הנראית לו, הנה היה זה המופת יותר נפלא לאין שיעור מהמופתים שנעשו ע"י משה, וזה כי המופתים ההם היו בשנוי טבע הנמצאות אלו השפלות, והוא יותר נפלא לאין שיעור מה שישתמש בו אלו הנמצאות הנכבדות לשנות את תפקידם משלוט על הנמצאות השפלות אלו לשנות ענין סדורם, כי בהם בעצמם מחסרון הסדר והיושר מה שלא יעלם, ובכלל, הנה זה ממה שאין צריך ביאור למי שעיין באלו העמוקות, וכבר ביארנו זה באופן שלם בו' מספר מלחמות ה', ואם היה הענין כן, הנה זה סותר מה שאמרה התורה ש(דברים לד י): "לא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל",
- ואם אמרנו שכבר נעשה כמו זה המופת ע"י משה ואם לא נזכר בתורה, כמו שאמרו קצת רז"ל, הנה נשאר זה הספק בעינו, כי כבר היה שוה לו יהושע בגדול שבמופתים הנעשים על יד משה רבינו עליו השלום, עם שאם היה הענין כן היה ראוי שלא תשתוק התורה מלספר זה המופת הנפלא, כי אנחנו נראה מכוונת התורה לפרסם ענין המופתים והנפלאות, כי זה ממה שיבוא להאמין בשם יתברך, כמו שנזכר בתורה בענין המופתים שנעשו לפרעה אמר (שמות י ב): "ולמען תספר באזני בנך וגו' וידעתם כי אני ה'".
ועוד, כי כבר יראה מפשטי אלו הדברים שלא נתבטל השמש מהתנועה ולא הירח, וזה יתבאר מפנים:
- מהם מה שאמר "ולא אץ לבוא", ר"ל רוצה לומר, כלומר, שלא מהר לבוא, וזה לא ישלול ממנו התנועה אבל ישלול ממנו מהירות התנועה, והמאמר שזה דרכו יחייב לו התנועה בכמו אלו המאמרים השלמים אשר ידובר בהם בדברים מדרך מה הוא;
- ומהם מה שאמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון", ולא אמר "שמש דום וירח", אבל לקח להם מקום רחב היו נראים אז אל המקום ההוא, והוא מבואר שמי שישלול התנועה מהמקום הרחב לא ישלול התנועה במוחלט, כי כבר אפשר שיתנועע במקום רחב ההוא, וכבר יחייב זה המאמר בכמו המאמרים השלמים לשמש ולירח התנועה, והמשל, שמי שיאמר שפלוני עמד בארצו כך וכך ימים, הנה לא יתחייב מזה אלא שלא יצא מארצו, אבל שכבר יתנועע בארצו, או לא יהיה זה המאמר מדרך מה הוא, כי יחוייב למי שישלול ממנו התנועה שיאמר שלא יתנועע, לא שלא יצא מארצו, וזה מבואר למי שעיין בסדרים ההגיונים אשר למלאכת המופתית;
- ומהם מה שאמר "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל", הורה בזה כי זה המופת הוא בענין המלחמה בעצמותה, ואם היה זה המופת בעמידה מהתנועה, לא היה לו רושם בענין המלחמה כלל [והוא מבואר, שאם היה זה המופת, היה בענין המלחמה כמו שזכרנו][1];
- ומהם כי יתבאר מדבריו כי השם יתברך לא יעשה מופתים כי אם לצורך או לקנות דעות אמיתיות, ולא נזכר בכאן רושם בזה המופת באחד מאלו הצדדים,
- ומהם שכבר התבאר בספר מלחמות ה', כי המופת לא יהיה על יד נביא באלו הנמצאות העליונים, ר"ל רוצה לומר, כלומר הגרמים השמימיים.
ולזה הוא מבואר, שלא היה זה המופת בזה הענין אשר יחשב בתחלת המחשבה שהיה בו המופת בזה הספור.
ואם יספק עלינו מספק על מה שהשרשנו בזה, ויאמר שכבר נראה שיעשה המופת ע"י נביא בשנוי סדר תנועת הסדר, והוא מה שאמר ישעיה לחזקיה כשאמר (מלכים ב כ ח): "מה אות כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה' ויענהו הלך הצל י' מעלות אם ישוב הצל אחורנית י' מעלות", והוא מבואר שתנועת הצל לא תהיה כי אם בתנועת השמש, ולזה יחוייב מזה שנוי סדר תנועת השמש - נאמר לו, כי כשיעיין היטב במאמרים שבאו בזה המקום, יתחייב שלא היה זה המופת בשהשתנה סדר תנועת השמש. הנה, איך יתכן שנאמר שזה יהיה נקל? הנה, איך שישתנה זה הסדור הוא ענין נפלא מאד! ולזה ראוי שנבאר הדברים ההם, ויתבאר מזה מה היה ענין המופת ההיא, ונאמר, כי ידמה לפי הנראה לנו, שכבר שם ישעיה הבחירה בזה המופת לחזקיה, ואמר שזה האות יהיה באחד מב' דרכים: האחד בשילך הצל י' מעלות יותר על מה שהלך בזולת זמן, או שישוב הצל אחורנית י' מעלות. (והוא מבואר, שאם היה זה המופת, היה בענין המלחמה כמו שזכרנו).
ולזה הוא מבואר, שזה המופת היה בזולת שנוי סדר תנועת השמש, וזה יהיה לפי מה שאומר, והוא שכבר יתבאר בחוש, שכאשר יהיו עננים תחת השמש באופן שירשם בהם ניצוצות וירוצו, הנה הם יראו שיהיה השמש בזולת מקום שהוא, עם שכבר יראה אז נטיית צל השמש שיעור רב במעט זמן למזרח או למערב לצפון או לדרום לפי מצב העננים ההם וצד תנועתם, וזה ממה שאין בו ספק, כי תמיד יראה זה מן החוש בזה האופן, ולפי שכבר ראה חזקיה אז מהעננים ומצד תנועתם, שנקל לצל לנטות עשר מעלות יותר על מה שהלך, שאל שיהיה הענין בהפך מה שהיה נראה שהיה נכון אז מצד תנועת העננים ההם, ולזה שאל שישוב אחורנית הצל עשר מעלות. והנה, בספר ישעיה אמר (ישעיהו לח ח): "ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה", ר"ל רוצה לומר, כלומר לפי החוש ענין מופתי היה בצל, כמו שנזכר שם, אמר "הנני משיב את צל המעלות", ובכאן הותר זה הספק.
ואם ירצה אחד על כל פנים שיהיו אלו המופתים בשנוי סדר תנועת השמש, לא אקפיד עליו בזה, ומי יתן וכל הטועים לא יטעו יותר מזה השעור, כי זה מגדיל לפי מחשבתו עוצם השם יתברך.
ואחר שנתישב זה, הנה נשוב לבאר דברי זאת הפרשה, ואומר, שמאמר יהושע היה, שטרם שיסור השמש מהיות על גבעון, והירח מהיות על עמק אילון, תשלם נקמת גוי אויביו. אבל קצר הכתוב בזה.
ויורה על זה, מה שאמר אחריו (יהושע י יג): "וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו". והרצון בזה, שכבר דמם השמש בגבעון וירח בעמק אילון עד שנשלמה זאת המלאכה מהנקמה, וזה היה ענין נפלא, כי לא די שיעד שינקמו ישראל מהקמים עליהם, אבל יעד עם זה שזאת הנקמה תשלם בזמן קצר כזה.
ולזה אמר (יהושע י יד): "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם בישראל". ולזה היו יכולים להשלים הנקמה בזה הזמן הקצר, כי יד השם יתברך לא תקצר.
ואמר "לשמוע ה' וגו'", לפי שלא יעדו השם יתברך שתשלם זו הנקמה בזה הזמן קצר, אבל השם יתברך שמע לקולו, על דרך (ישעיהו מד כו): "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים":
הערות שוליים
- ^ במקור משפט זה נמצא למטה (מוקף בסוגריים), אולם לענ"ד אינו עניין לשם
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וירח בעמק אילון" - כי אז כבר עלתה הירח ועמדה נוכח עמק אילון ואמר לה שגם היא תמתין במקומה ולא תלך מהלכה ואולי חשש שאם תלך הירח מהלכה תבוא נוכח השמש במקום עמידתו ותאפיל אור השמש
"שמש בגבעון דום" - כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון במקום שהוא עומד
"ויאמר" - הוא הדבור האמור למעלה ועל שהפסיק בדברים אמר שוב ויאמר
"לה'" - בשם ה' ובשליחותו
מצודת ציון
"תת" - מלשון נתינה
"דום" - המתן כמו (שמואל א יד ט) דומו עד הגיענו אליכםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ויעמד השמש והירח בחצי השמים עד יקום גוי אויביו? מה הוא הספר הנקרא ספר הישר? למה עמד השמש כ"ד שעות בצמצום? מ"ש ולא היה כיום ההוא וכו' הלא חז"ל אמרו (ע"ז כה א) שעמדה חמה למשה, וכבר שמע ה' תפלת הנביאים ועשה אותות ומופתים על ידיהם בכל דור ודור? ומה שסיים כי ה' נלחם שמשמעותו שלכן נשתנה יום ההוא מימים הקודמים והבאים, והלא גם לפנים וגם אח"כ נלחם ה' לישראל בעת שהיו ראוים? והנה יפלא מה היה צורך הנס הזה ולאיזה תכלית והלא כבר כבשו את האמורי והכוהו ולמה בקש יהושע הנס הזה בחנם?:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י יב.
מה מטרת הנס?
1. הפירוש המקובל הוא, שיהושע ביקש שהשמש יעמוד באזור גבעון (במזרח) ולא ישקע, ושהירח יעמוד באזור איילון (במערב), כדי שלבנ"י יהיה אור והם יוכלו לרדוף אחרי אויביהם בקלות.
- אבל לפי תצפיות שנעשו, התגלה שאף-פעם אין מצב כזה לפנות ערב -- שהשמש נמצאת מעל גבעון והירח נמצא מעל עמק איילון. מצב כזה קורה רק בשעות הבוקר המוקדמות.
- גם לפי מה שנאמר על יהושע "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם: כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (ביאור:יהושע י ט) נראה שהנס קרה בבוקר.
2. לפי זה מטרת הנס היתה שונה: הנס קרה כנראה בקיץ (בנ"י נכנסו לארץ בפסח, כבשו את יריחו ביום כיפורים 'ראשית היובל', כבשו את העי, כתבו וקראו בשכם את "מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה", ומאז יהושע היה בגלגל), ובאזור השפלה וההר בקיץ, כשהשמש בשיא הגובה, חם מאד וקשה מאד לרדוף. לכן יהושע ביקש שהשמש יעצור באמצע הגובה, בין הזריחה לרום השמים, כ45 מעלות, ככתוב: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (ביאור:יהושע י יג), וכך לא יהיה חם מדי.
3. אלוהים כפה על יהושע לצאת למלחמה נגד חמשת המלכים, ואמר: "כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים" (ביאור:יהושע י ח), ויהושע רצה לכפות על אלוהים לגרום שהוא יצליח לתפוס את כולם, כדי:
- להראות את כוחו וגדולתו של אלוהים לכל עמי כנען, שאין להם מקלט לא בעיר (החומות יפלו) ולא בשדה (השמש תעמד (ביאור:יהושע י יג), ואבני ברד יפלו מהשמים (ביאור:יהושע י יא).
- להראות את גדולתו של יהושע כנביא אלוהים, שאלוהים הסכים לבצע את פקודותיו, ואנשי כנען חייבים לברוח לארץ אבותיהם בצפון, אם הם רוצים לשרוד.
אולם אין מניעה שכל האפשרויות נכונות ביחד: יהושע רצה שהשמש תעצור בבוקר כדי שלא יהיה חם, והיום יהיה ארוך כדי לתפוס את הבורחים לפני שהם מגיעים לעיר חומה ומתארגנים להיות יחידות מלחמה מחדש, כדברי יהושע לחיילים: "וְאַתֶּם, אַל תַּעֲמֹדוּ. רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם" (ביאור:יהושע י יט), וכולם יִרְאוּ את גדולת יהושע ואלוהיו, ויִרָאוּ.
תגובות
- כשהשמש באמצע השמיים, חצי הדרך מהמזרח למערב, בצהרים, דוקא הכי חם - לא?
- "בחצי השמים" = בחצי הגובה, בין הזריחה לשיא בצהרים.
- אם זה רק ענין של חום, יהושע היה יכול לבקש ענן, הן אלוהים ממילא הביא עננים כדי להכות את הכנענים במכת ברד, ככתוב: "וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב" (ביאור:יהושע י יא).
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן
התאור הוא פיטי, הן כאשר יש שמש אין צורך בירח.
ניתן להבין שהיום המשיך כדרכו, וכדור הארץ לא חדל מלסוב על צירו, או אפילו להאיט, הן קשה לתאר את ההרס והחורבן שהיה נגרם לכל כדור הארץ מדבר כזה.
במצרים אלוהים עשה את מכת החושך, ככתוב: "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות י כב). כמובן שאלוהים לא כיבה את השמש והירח, אלא רק כיסה אותם בענן כבד. כאן אלוהים הביא מכת ברד כמו במצרים שהרגה רבים, וכיוון שהעננים הקטינו את האור ביום ובלילה, אלוהים עושה את ההפך ממכת חושך, והוא הוסיף מאורות בשמים מתחת לעננים, שהאירו וסִינְוְורוּ כאור השמש ביום, ודעכו אחרי שעות כדי להיות כאור הירח בלילה. כידוע המלאכים שהלכו לסדום ידעו לבצע דברים כאלה למספר שעות, ככתוב: "הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (ביאור:בראשית יט יא).
לפי הכתוב אלוהים הוריד ברד כבד (ביאור:יהושע י יא), וסביר שהיו עננים כבדים שהשחירו את השמים וקיצרו את שעות האור. ייתכן שיהושע ביקש שאלוהים יעניק לו שמש וירח בזמנם, וכך הוא ביקש מאלוהים שהעננים יעמדו דום ויפתחו חלונות לשמש ולירח, כדי שלבני ישראל תהיה שמש וירח להמשיך לרדוף.
הנס של ברד כבד על האמורים, כמו מכת ברד במצרים, לא הספיק לעורכי הספר, והם היו צריכים להמציא נס גדול יותר, וכבוד גדול יותר ליהושע, מכל הניסים שקרו אי פעם או יקרו בעתיד.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יהושע י יב"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.