קטגוריה:שמואל א יד ט

<< | ספר שמואל א • פרק י"ד • פסוק ט' | >>

מהדורת הכתיב:

אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם.

המהדורה המנוקדת:

אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם.

המהדורה המוטעמת:

אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אִם אִם - ו' החיבור

צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־כֹּ֤ה כֹּ֤ה - תואר הפועל

צורת יסוד: 3541
מורפ': HD יֹֽאמְרוּ֙ יֹֽאמְרוּ֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi3mp אֵלֵ֔ינוּ אֵלֵ֔י - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cp דֹּ֕מּוּ דֹּ֕מּוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 1826 a
מורפ': HVqv2mp עַד עַד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־הַגִּיעֵ֖נוּ הַגִּיעֵ֖ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 5060
מורפ': HVhc/Sp1cp אֲלֵיכֶ֑ם אֲלֵי - מילת יחס
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2mp וְעָמַ֣דְנוּ וְ - ו' החיבור
עָמַ֣דְנוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/5975
מורפ': HC/Vqq1cp תַחְתֵּ֔ינוּ תַחְתֵּ֔י - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 8478
מורפ': HR/Sp1cp וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn נַעֲלֶ֖ה נַעֲלֶ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 5927
מורפ': HVqi1cp אֲלֵיהֶֽם אֲלֵי - מילת יחס
הֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אִם־כֹּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) יֹֽאמְרוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֵלֵ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

דֹּ֕מּוּ זקף גדול (מלך, דרגא 2)

עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲלֵיכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְעָמַ֣דְנוּ מונח (משרת, דרגא 5) תַחְתֵּ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) נַעֲלֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲלֵיהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ: 'דֹּמּוּ עימדו במקומכם עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם', וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ במקומינו (כי גישה כזאת מצד פלישתים מראה על בטחון עצמי גבוה) וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות