מצודות על שמואל א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שמואל א · יד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונעברה" - נתקרב אל המצב העומד בהעבר הפונה אלינו

"נושא כליו" - כלי מלחמתו

מצודת ציון

"הלז" - הזה כמו (מלכים-ב כג יז) מה הציון הלז

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והעם" - רצה לומר העם אשר היו כשש מאות איש גם המה שמה ישבו עמו

"אשר במגרון" - שם מקום בקצה הגבעה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהן ה' בשלה" - חוזר על עלי שהיה הכהן גדול בהיות שם המשכן

"נושא אפוד" - הוא כולל גם לחושן עם האורים ותומים ועל אחיה חוזר

"אחי אי כבוד" - אחיטוב היה אחי אי כבוד

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובין המעברות" - כי פלשתים חנו במכמש בהר וישראל חנו למולם בגבעה והגי שביניהם קרוי בין המעברות שהוא בין מעבר וצד מחנה פלשתים ובין מעבר מחנה ישראל ואמר ובין המעברות רצה לומר הגיא אשר בקש יונתן לעבור בו להתקרב למחנה פלשתים היה בו שן הסלע מעבר גבעה ושן הסלע מעבר וצד מכמש

מצודת ציון

"המעברות" - מלשון עבר וצד

"על מצב" - אל מצב

"שן הסלע" - בולט היה כשן

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנגב" - מקום מצבו מנגב

"מצוק מצפון" - מקום מצבו היה מצפון הגיא מול מכמש

מצודת ציון

"מצוק" - מוצב וכן (שמואל-ב טו כד) ויציקו את ארון

"מול" - נגד

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברב" - הן ברב עם הן במעט כי הכל שוה אצלו

"אולי יעשה וגו'" - קצר ולא אמר מה הדבר אשר יעשה ומאליו יובן שרצה לומר דבר הצריך והיא התשועה

"ויאמר וגו'" - היא האמירה הנאמר למעלה ולפי שהפסיק הענין נאמר שוב כאומר נחזור לענין הראשון

מצודת ציון

"מעצור" - ענין מניעה כמו (בראשית טז ב)עצרני ה' מלדת

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני עמך" - מוכן אני ללכת עמך כרצונך

"נטה לך" - לעבור אליהם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונגלינו" - נגלה את עצמנו אליהם ואז נעשה בחינה

מצודת ציון

"ונגלינו" - מלשון גלוי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמדנו" - אז נעמוד במקומנו ולא נעלה להלחם

"דומו" - המתינו במקומכם עד נבוא אליכם

מצודת ציון

"כה" - כן

"דומו" - המתינו כמו (יהושע י יב)שמש בגבעון דום

"הגיענו" - מלשון הגעה

"תחתינו" - במקומינו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועלינו" - אז נעלה להלחם כי בודאי נתנם ה' בידנו ופיהם הכשילם לדבר כן

"עלו עלינו" - שהלשון הזה מורה שיהיה לנו עליה והתגברות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מן החורים" - כי חשבו שהמה מן הנחבאים בהמערות

מצודת ציון

"החורים" - מלשון חור ונקב

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונודיעה אתכם דבר" - אמרו בדרך לעג והלצה כדרך שהבריות אומרים

"אנשי המצבה" - אנשי המושל המצב

מצודת ציון

"ויענו" - ענין אמירה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפלו" - אנשי המצבה נפלו חללים ולא מתו עד כי נושא כליו השלים מיתתן

"על ידיו" - על כי המקום היה משופע לזה החזיק עצמו בידיו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כבחצי מענה וגו'" - רצה לומר עם שהעשרים האלו היו קרובים זה לזה כי עמדו בשיעור מרחק חצי מענה אשר יחרוש האדם בצמד בקר בהשדה עם כל זאת לא עזרו אלו לאלו

"המכה הראשונה" - כי לאחר זה כאשר רדפו ישראל אחריהם הוסיפו עוד להכות בהם

מצודת ציון

"מענה" - הוא הקו הישר שיחרוש החורש כשיעור הראוי וחוזר וחורש אצלו כמדתו עד כלותו כל השדה כמו (תהלים קכט ג) האריכו למעניתם

"צמד" - זוג

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותהי לחרדת אלהים" - המחנה היתה לחרדה גדולה כי כאשר ירצה להגדיל דבר מה סומכו למלת 'אל' כמו וענפיה ארזי אל (תהלים פ)

"ותרגז הארץ" - אמר בלשון גוזמא והפלגה

"המצב והמשחית" - המושל ואנשי המשחית גם המה חרדו עם כי מדרכם להיות אמיצי לבב

מצודת ציון

"ותרגז" - ענין רעדה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ההמון" - של פלשתים המה נמוגים והולכים ומוכים בכל פעם יותר

"הצופים לשאול" - הצופים שהיו לשאול בגבעת בנימן

מצודת ציון

"הצופים" - העומדים במקום גבוה ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה

"ההמון" - העם רב

"נמוג" - ענין המסה ורוצה לומר מוכה ומנוגע

"והלום" - ענין הכאה כמו (שופטים ה כו)והלמה סיסרא

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פקדו" - ראו בהשגחה

מצודת ציון

"פקדו" - ענין השגחה כמו (ירמיהו טו טו)זכרני ופקדני

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובני ישראל" - רצה לומר הארון היה עם בני ישראל ובתוכם

"הגישה ארון האלהים" - לשאול לפניו באורים ותומים אם נעלה עליהם

מצודת ציון

"הגישה" - הקריבה

"ובני ישראל" - הוי"ו היא במקום עם וכן (שמות א ה)ויוסף היה במצרים ורוצה לומר עם יוסף

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אסוף ידך" - הכנס ידך אל עצמך להמנע מלפתוח האורים ותומים כי אין עוד זמן לשאול בהם

"עד דבר" - בעוד שדבר אל הכהן לשאול באורים ותומים היה ההמון הולך ומתרבה בדבר הנמיגה וההכאה

מצודת ציון

"אסוף" - ענין הכנסה כמו (בראשית מט לג)ויאסף רגליו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויזעק" - ענין אסיפה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והעברים וגו'" - כי רבים מישראל גרו בארץ פלשתים והיו משועבדים להם ועלו עמהם בעל כרחם להלחם בישראל ואמר העברים אשר היו לעזרת פלשתים בעת אתמול שלשום אשר עלו במחנה פלשתים גם המה חזרו להיות עם ישראל בראותם שיד ה' היתה בהם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידבקו" - יצאו ממקום מחבואם וידבקו וגו'

"המתחבאים" - מפחד הפלשתים כמו שכתוב למעלה (יג ו)

מצודת ציון

"וידבקו" - רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמלחמה" - עם המלחמה עברה מבית און והלאה לרדוף אחרי פלשתים

"אל מעבר מכמש" - מהעבר מזה להתקרב אל הגבעה מקום שאול ויונתן פרק יד

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחם" - הוא כולל כל דבר מאכל

"ויואל" - השביע את העם לבל יאכלו מאומה עד הערב למען לא יהיו טרודים במאכלם להנקם מפלשתים

"נגש ביום ההוא" - עם כי מתחלה נחבאו עתה קרבו להלחם בהם

מצודת ציון

"נגש" - קרב

"ויואל" - מלשון אלה ושבועה

"טעם" - הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן יקרא טעימה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל הארץ" - כל אנשי הארץ הם בני ישראל

"ויהי דבש" - הקנים אשר הדבש גדל בהם

מצודת ציון

"ביער" - הקנים שגדל בהם הדבש יקראו יער כמו (שיר השירים ה א)אכלתי יערי עם דבשי

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין משיג ידו" - עם הדבש

"הלך דבש" - הדבש היה זב מהקנים

מצודת ציון

"הלך" - מלשון הליכה ורוצה לומר זב

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותארנה עיניו" - כי חשכו בעבור הרעבון

"וישב ידו" - עם המטה

מצודת ציון

"ותארנה" - מלשון אורה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעף העם" - רצה לומר והנה בעבור זה נעשה העם עייף ויגע

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"עכר" - ענין השחתה ובלבול כמו (בראשית לד ל)עכרתם אותי

"ארו" - מלשון אור

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף כי" - רצה לומר ומה מטעימה לבד אורו עיני כל שכן אם אכלו אכילה גמורה וכי עתה לא רבתה מכה בפלשתים כי הלא על ידי האכילה היה עוד כחם מתחזק

מצודת ציון

"לוא" - כמו אם

"משלל" - מבזה

"רבתה" - מלשון רבוי

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממכמש" - ממקום מעמד פלשתים רדפום עד אילון והכו בהם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על הדם" - אמרו רבותינו ז"ל (זבחים קכ) שהקדישו שלמים ואכלו הבשר קודם זריקת הדם והתורה אסרתה שנאמר (ויקרא יט כו) לא תאכלו על הדם

מצודת ציון

"ויעט" - ענין פריחה כמו (לקמן כה יד) ויעט בהם ורוצה לומר במהירות רב

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן גדולה" - לעשותה במה לזרוק עליה את הדם

מצודת ציון

"בגדתם" - פשעתם

"גולו" - גלגלו

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגישו אלי" - אל מקום הבמה בכדי לזרוק את הדם מיד על הבמה ואחר תאכלו

"פוצו" - התפזרו בין העם

מצודת ציון

"פוצו" - התפזרו כמו (שמות ה יב)ויפץ העם

"שיהו" - שה שלו

"בזה" - במקום הזה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אותו החל" - רצה לומר עם האבן האמור למעלה התחיל בנין המזבח וגמרה בשאר אבנים

מצודת ציון

"אותו" - עמו

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ונבזה" - מלשון בזה ושלל

"הלום" - לפה כמו (שם ג ה) אל תקרב הלום

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היום" - רצה לומר בודאי זה מקרוב נעשתה כי הלא ביום הצליחו במלחמה

"כל פנות העם" - כי כל שבט עמד בפנה בפני עצמה ואמר שכולם מכל הפנות יגשו הלום בכדי שכולכם תראו ותדעו בדבר מה היתה החטאת הזאת אשר בעבורה לא ענני ה'

מצודת ציון

"פינות" - מלשון פנה וזוית

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חי ה'" - הריני נשבע חי ה' וגו'

"אם ישנו" - החטא ההוא

מצודת ציון

"ישנו" - מלשון יש

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעבר אחד" - רצה לומר נחלק את עצמנו לשני חלקים אתם כולכם לצד אחד ואני ובני וגו' ונפיל הגורל בין שני החלקים

מצודת ציון

"לעבר" - לצד

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבה תמים" - שיפול הגורל בהשגחה ולא במקרה

מצודת ציון

"הבה" - תנה כמו (בראשית כט כא)הבה את אשתי

"תמים" - מלשון תם רצה לומר דבר שלם ואמת

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני אמות" - מוכן אני למות ולא אתרעם

"מה עשית" - מה העון שעשית

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כה יעשה אלהים" - הוא ענין שבועה וגזם ולא פירש והרי הוא כאלו אמר כזאת וכזאת רעה יעשה לי אלהים וגו'

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפדו העם" - בהדברים האלה פדאוהו מן המיתה ולא הומת

"כי עם אלהים" - רצה לומר היום הזה עשה טובה עם אלהים להושיע לעמו בסכנת נפשו ואיך אם כן יהיה עובר על השבועה במזיד בשאט נפש ובודאי שוגג היה ולא ידע מהשבועה

"אם יפול משערת וגו'" - הוא ענין גוזמא ומליצה כדרך שהבריות אומרים ורצה לומר שלא יעשה לו מאומה רע

"חלילה" - חולין וגנאי הוא להמיתו

"היונתן ימות" - וכי מן הראוי שימות יונתן אשר באה על ידו תשועה גדולה

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאחרי פלשתים" - שב למקומו ולא רדפם עוד

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכד המלוכה" - רצה לומר התחזק בה להיות בידו מבלי פקפוק כי נלחם באויביו והצליח והחריד האויב

מצודת ציון

"ירשיע" - יחריד ויבלבל וכן (איוב לד כט) והוא ישקיט ומי ירשיע והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצל וגו'" - רק את ישראל הציל מידו אבל לא החרימו עד שאמר לו שמואל בדבר ה' להחרימו

מצודת ציון

"ויעש" - ענין אסיפה כמו (במדבר כד יח)וישראל עושה חיל

"חיל" - אנשי חיל

"שוסהו" - ענין דריכה ורמיסה כמו (שופטים ב יד)שוסים וישוסו

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישוי" - הוא איש בושת כי בדברי הימים (א ח לג) לא זכר ישוי וזכר במקומו אשבעל והוא איש בושת וכן ירובעל נקרא גם ירובשת (שמואל-ב יא כא) ואף בעת נהרגו בני שאול במלחמה (לקמן לא ב) לא חשב ישוי וזה כי הוא איש בושת ונשאר חי ומלך ומה שלא זכר פה את אבינדב הנחשב בבני שאול אשר מתו במלחמה וגם בדברי הימים אולי לא נולד עדיין בעת ההיא

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דוד שאול" - נר היה דוד שאול

פסוק נא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן אביאל" - קיש ונר כל אחד מהם היה בן אביאל

פסוק נב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראה" - כאשר ראה שאול איש גבור וגו' היה מאספו אליו

מצודת ציון

"בן חיל" - הוא היודע תחבולות המלחמה

"ויאספהו" - הכניסו אליו