מ"ג בראשית מט כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְמָרַרוּ עִמֵּיהּ וְנַקְמוּהִי וְאַעִיקוּ לֵיהּ גּוּבְרִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלְגוּתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַמְרִירוּ לֵיהּ וְנָצוּ לֵיהּ כָּל חַרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְאוּף אָכְלוּ קוּרְצוֹי קֳדָם פַּרְעה סַבָּרִין לְמַחְתָּא יָתֵיהּ מִן יְקָרֵיהּ אָמְרִין עֲלוֹי לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְקָשֵׁי הֵי כְגִירִין:
ירושלמי (קטעים):
אֲמָרוּ לְקוּבְלֵיהּ וְלָא יָכְלוּ לֵיהּ כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרַיִם וְכָל חַכִּימִין אָמְרוּ בִּישְׁתֵיהּ קֳדָם רִיבּוֹנֵיהּ אָכְלוּ קֻרְצוֹהִי קֳדָם פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם מִן בִּגְלַל לְמִנְחַתָּא יָתֵיהּ מִן יְקָרֵיהּ אָמְרוֹ עֲלוֹי לִישַׁן תְּלִיתָאֵי בְּפַלְטְרִין דְפַרְעה דַהֲוָה קָשֵׁי עֲלוֹי הֵיךְ גִירַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימררהו ורבו" - וימררוהו אחיו וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו ל' וימררו את חייהם

"ורבו" - נעשו לו אחיו אנשי ריב ואין הלשון הזה לשון פעלו שא"כ היה לו לינקד ורבו כמו המה מי מריבה אשר רבו וגו' ואף אם ל' רביית חצים הוא כן היה לו לינקד ואינו אלא לשון פועלו כמו שמו שמים (ירמיהו ב) שהוא ל' הושמו וכן רמו מעט שהוא ל' הורמו אלא שלשון הורמו והושמו ע"י אחרים ול' שמו רמו רבו מאליהם הם משוממים את עצמם נתרוממו מעצמם נעשו אנשי ריב וכן דומו יושבי אי כמו נדמו וכן תרגם אונקלוס ונקמוהי

"בעלי חצים" - שלשונם כחץ ותרגומו מרי פלוגתא לשון ותהי המחצה אותן שהיו ראוים לחלוק עמו נחלה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימררהו — אמר הנגיד שפירושו: שמו מררתו כמו מטרה, ואחר כך יורו בעלי חצים. וככה "השמיעו אל בבל רבים" (ירמיהו נ, כט). וכטעם וימררוהו, "יסבו עליו רביו" (איוב טז, יג ושם: 'עלי'), בסוף "ישפוך לארץ מררתו" (שם, ושם: 'מררתי').

וישטמהו — מוקדם קודם וימררוהו, כאילו אמר: וכבר שטמוהו.

וזה רמז על אחיו שמכרוהו: