קטגוריה:שמות א יד

"וַיְמָרְרוּ" - שורש 'מרר' - גרם לקושי, סבל, הרע, הכאיב, גרם לבכי תמרורים (מילוג) (סלנג' - טירטר), ככתוב: "וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן: אַל תִּקְרֶאנָה לִי נׇעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (ביאור:רות א כ).

למרר את החיים, זה לעשות את החיים קשים מאוד, אולם נאמר "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם", במשמעות: שהם סבלו אבל חייהם ונשמת אפם נשארו בם.

פרעה רצה שבני ישראל יתבוללו במצרים, יעזבו את אלוהיהם, ויהיו כמו כולם.

לצורך זה הוא התכוון לפגוע בגוף ובנפש:

1. להחליש את כוחם של בני ישראל בעבודה קשה ומיגעת,
2. ולשבור את אמונתם שאלוהים הוא גדול וחזק, ויגן עליהם מכל צרה.

פרעה לא הבין שהוא למעשה כלי בידי אלוהים, ואלוהים מנסה את בני ישראל לוודא שהם ראויים לזכות בברכתו, ולא יוותרו על אמונתם ואפילו אם זה יקח זמן רב בעבודה קשה. סביר שרבים נטשו את בני ישראל והפכו למצרים, אולם זה לא הפריע לאלוהים, כי הם עזבו מרצונם והראו שהם לא מתאימים להיות חלק מברכת אלוהים.

הנסיון הזה בא ללמד את בני ישראל לדורות, שלמרות שיש צרות, המטרה היא לצרוף את העם לדבוק באלוהים, כי הצרות בעתיד יהיו רק חלק ממה שאבותינו במצרים הצליחו לעמוד בזה.

בני יעקב אמרו לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג). הם לא היו בנאים ולא עובדי אדמה.
רועה חייב כל יום לטפל במקנה, לחלוב, ולשמור נגד טורפים. אולם רוב היום הרועה יושב ומסתכל על המקנה, ויש לו הרבה זמן ללמוד נגינה ולהתאמן בקלע (ראו דוד המלך).

פרעה רצה להפסיק את הבטלה הזאת ולמלא את היום בעבודה קשה. הוא כפה עליהם להשתמש בחמר שבדלתה, וביחד עם תבן לעשות לבנים, לבנית בתים. את התבן פרעה סיפק לפועלים (שמות ה ז). ובנוסף, פרעה דרש מהם להיות עובדי אדמה ולספק מפרי האדמה, בנוסף לבשר, חלב וצמר מהמקנה.

לא ברור אם בני ישראל קיבלו תוספת שכר עבור העבודה הנוספת שהוטלה עליהם, אולם ניתן להניח שזאת היתה עבודת כפיה ללא תשלום.

נראה שמקום הפסוק אינו נכון והיה צריך להופיע לפני הפסוק "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:שמות א יב), כי קודם צריך לבוא תאור העבדות והעינויים לפני שמתארים את התוצאות.