ביאור:שמות א יא
שמות א יא: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה: אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יא.
לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם[עריכה]
- פסוק יא: וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת אוצרות, מחסנים לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
- רש"י: כתרגומו, וכן (ישעי' כב) לך בא אל הסוכן הלז גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
- תרגום: "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס".
- רש"י: כתרגומו, וכן (ישעי' כב) לך בא אל הסוכן הלז גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
- השאלה היא: מה שמו באוצרות שם האם כסף וזהב, האם היה לפרעה ערימות כסף וזהב שבנה להם אוצרות?
- המלה אוצרות היא לא רק אוצרות כסף וזה כפי המדובר, אלא הוא מקום לאצור, לאגור דברים.
- ברש"י דברי הימים ב יז יב כותב על המילים ערי מסכנות: ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן.
- ועיין המכללה האקדמית בית ברל "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א 11). שיעבוד בני ישראל במצרים על ידי פרעה בא לצורך בניית ערי מסכנות. זהו מונח המציין ערים שבהן נאגרה תבואה ואספקה שונה לצורכי הצבא ולצורכי האוכלוסיה. מקור המונח בשפה האכדית. בשפה האשורית mashkanati שפירושה: גרנות, אסמים. אבל גם אפשר שהמילה העברית קשורה במעמד ה- mashkenu(m) שפירושו: אזרח השייך למעמד נחות. אם כן יהיה פירוש המושג 'ערי מסכנות' ערים שנבנו בעבודת כפיה. בתרגום אונקלוס (ארמית) תורגמה המילה 'מסכנות' כ'בית אוצרא': "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס". ערים שנאגרה בהן אספקה. פיתום – במצרית: (pr itm) "בית האל את(ו)ם" – בית אל השמש אתום, או אתון.... רעמסס – בן (האל) רע. על פי הפסוק דלעיל הכוונה היא לעיר רעמסס.
לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם[עריכה]
"עַנֹּתוֹ" - שורש 'ענה' - (1) גרם ייסורים, הִתְאַכְזֵר, הִתְעַלֵּל, הִתְעַמֵּר, יִסֵּר. (2) לענות לשאלה, החזיר תשובה או מענה לשאלה, הגיב (מילוג). ייתכן ששורש המילה בא מצמח הלַעֲנָה שהוא צמח מדברי בעל עלים מרים המפרישים שמן ריחני המשמש ברפואה, וייתכן שממנו עשו את המרור.
המילה 'סבל' דומה לתוצאה של 'עינויים', אולם כיוון ששתי המילים נכתבו חייב להיות הבדל ותוספת.
- התאכזר - פרעה גרם לבני ישראל לסבל גדול על ידי עבודה קשה, אולם בנוסף ובעיקר הוא רצה להתאכזר ולהתעלל בהם. הוא רצה להשפיל את כבודם ואת אלוהיהם, לשבור את חוסנם, לדכא אותם לעפר. להראות להם את אפסותם ואת אובדן התקוה וברכת אלוהים.
- דרש תשובה - פרעה עינה והתאכזר בבני ישראל, כי הוא רצה שהם יגיבו ויענו לו בכניעה, בקשת רחמים, התרפסות. כך עשתה האינקווזיציה בעינויים כדי לכפות על היהודים לקבל את הנצרות.
אולם כפי שקורה באבולוציה, החזקים שורדים ומהם יוצאים צאצאים חזקים וחסונים יותר, ככתוב: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (ביאור:שמות א יב), וגם "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" (ביאור:שמות א כ). בנוסף, כדי להקל על עומס העבודה על כל איש, בני ישראל רצו להרבות את מספר העובדים, ולכן הם עשו עוד ילדים.