ביאור:שמות א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסוק יא: וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת אוצרות, מחסנים לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
רש"י: כתרגומו, וכן (ישעי' כב) לך בא אל הסוכן הלז גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
תרגום: "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס".
השאלה היא: מה שמו באוצרות שם האם כסף וזהב, האם היה לפרעה ערימות כסף וזהב שבנה להם אוצרות?
המלה אוצרות היא לא רק אוצרות כסף וזה כפי המדובר, אלא הוא מקום לאצור, לאגור דברים.
  • ברש"י דברי הימים ב יז יב כותב על המילים ערי מסכנות: ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן.
  • ועיין המכללה האקדמית בית ברל "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א 11). שיעבוד בני ישראל במצרים על ידי פרעה בא לצורך בניית ערי מסכנות. זהו מונח המציין ערים שבהן נאגרה תבואה ואספקה שונה לצורכי הצבא ולצורכי האוכלוסיה. מקור המונח בשפה האכדית. בשפה האשורית mashkanati שפירושה: גרנות, אסמים. אבל גם אפשר שהמילה העברית קשורה במעמד ה- mashkenu(m) שפירושו: אזרח השייך למעמד נחות. אם כן יהיה פירוש המושג 'ערי מסכנות' ערים שנבנו בעבודת כפיה. בתרגום אונקלוס (ארמית) תורגמה המילה 'מסכנות' כ'בית אוצרא': "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס". ערים שנאגרה בהן אספקה. פיתום – במצרית: (pr itm) "בית האל את(ו)ם" – בית אל השמש אתום, או אתון.... רעמסס – בן (האל) רע. על פי הפסוק דלעיל הכוונה היא לעיר רעמסס.