ביאור:שמות א יג
שמות א יג: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יג.
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ[עריכה]
בְּפָרֶךְ[עריכה]
"בְּפָרֶךְ" - שורש 'פרך' - ריסוק, שבירה, עבודת פרך, עבודה קשה (מילוג), ככתוב: "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה מו). נראה שזאת עבודה קשה, ארוכה ומיגעת, אולם לא נראה שזאת עבודה לבטלה, או עבודה שגורמת לעובד למות בזמן קצר. ייתכן שהמילה באה מהשורש 'פרק': לפרק, לשבור לרסיסים או חתיכות, להרוס, לשבור את הפרקים, לשבור את העצמות, להרביץ בחוזקה (מילוג).
לפי הכתוב נאמר שאין להעביד עבד עיברי בפרך, אולם לא נאמר שאין להעביד עבד זר בפרך. ניתן להבין שלא היה איסור חוקי שמנע מפרעה להעביד את בני ישראל קשות. הדבר היחיד היה שהם היו אנשים חופשיים ולא עבדים, אולם כיוון שהם היו ממשפחת יוסף, ויוסף היה עבד לפרעה, ואחיו ומשפחתו חיו על חשבון פרעה, ועבדו בשביל פרעה בגידול המקנה שלו, ייתכן שפרעה ראה בהם עבדים.
תרבות העם[עריכה]
כדי ליצור את תרבות העם, חז"ל הגדילו את העבדות והסבל לעוצמה שלא תתואר.
המטרה היתה לשכנע את היהודים ובני ישראל בגלות ובצרות, שצרותיהם לא מגיעות לרמה של הצרות במצרים, והנה בני ישראל נשארו נאמנים לאלוהים וזכו לישועה.
דבר דומה נעשה עם יהושע הנוצרי, שסבל קשות על הצלב, וזאת כדי להראות למאמיניו שסבלם אינו גדול כל כך, ולכן צריכים להאמין בו.
היה נסיון ביהדות להפוך את העינויים של רבי עקיבא, לסמל הסבל המרבי. ואכן רבים זועקים את קריאת שמע לפני מותם הקרב, כשם שעשה רבי עקיבא.
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ[עריכה]
לפי הכתוב נראה שבני ישראל לא שילמו מיסים לפרעה, כי יוסף התחתן במשפחת כהנים (ביאור:בראשית מא מה), ונאמר: "כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה. עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב), ולכן הכהנים לא היו צריכים לשלם מס כפי שהמצרים שילמו, ככתוב: "וְהָיָה, בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז כד), במיוחד שהחוק דיבר על תבואה, ובני ישראל עסקו במקנה.
כאשר בא פרעה שלא ידע את יוסף, הוא הטיל על בני ישראל מיסים ועבודות, שהם חשבו שהם פטורים מהם. לא נאמר שבני ישראל בנו את הפרמידות במצרים, או את כל המקדשים המפוארים, הספינקסים, והאובליסקים. לא נאמר שהם הביאו אבני ענק, אלא להפך הם עשו לבנים קטנות מחמר ותבן, סביר שנשאו את זה בעגלות, ובנו בתים בעיר.
גם שלמה המלך קבע שכל שבט יעבוד למענו חודש בשנה, ובמלוך בנו בני ישראל טענו: "וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ, וְנַעַבְדֶךָּ" (מלכים א יב ד). והעבודה הקשה הזאת נשמעת כמו עבודת פרך.
מיקום הפסוק[עריכה]
נראה שמקום הפסוק אינו נכון והיה צריך להופיע לפני הפסוק הקודם שמתאר את התוצאה של העבדות הקשה הזאת "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:שמות א יב).
קודם צריך לבוא תאור העבדות והעינויים לפני שמתארים את התוצאות.