מ"ג בראשית מט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּרִי דִּסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְּאִתְבָּרַךְ כְּגוֹפֶן דִּנְצִיב עַל עֵינָא דְּמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרִי דְרָבִית יוֹסֵף בְּרִי דְרָבִית וּתְקֵיפַת וְסוֹף הֲוָה עֲלָךְ לְמִתְקַף דְכַבְּשַׁת יִצְרָךְ בְּעוּבְדָא דְרִבּוֹנְתָּךְ וּבְעוּבְדָא דְאָחָךְ מְדַמֵי אֲנָא לָךְ לְגוּפָן שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיִין דִשְׁלָחָת שׁוּרְשָׁהָא וְתַבְרַת שִׁינֵי כֵיפַיָא וּבְעוּבְרָתָהָא כַּבְשַׁת כָּל אִילָנֵי סַרְקָא כֵּן כָּבַשְׁתָּא יוֹסֵף בְּרִי בְּחָכְמָתָךְ וּבְעוֹבָדָךְ טַבְיָא כָּל חָרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְכַד הֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמָךְ הֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְהַלְכַן עַל טוּרַיָיא וְשַׁדְיָין לְקַמָךְ שִׁירִין וְקַטְלָאִין דְדַהֲבָא מִן בִּגְלַל דְתִתְּלֵי עֵינָךְ בָּהֵן וְלָא תָלִיתָא עֵינָךְ בַּחֲדָא מִנְהוֹן לְמִתְחַיְיבָא בְּהוֹן לְיוֹם דִינָא רַבָּא:
ירושלמי (קטעים):
בְּרִי דִרְבִיתָא יוֹסֵף בְּרִי דִרְבִיתָא וְתַקִיף וְתִתְחֲמִי לָךְ לְמַתְקֵף מְדַמֵי אֲנָא יוֹסֵף בְּרִי לְגוּפְנָא שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיָין דִשְׁלָחַת שׁוֹרְשֵׁיהּ לִתְחוּמַיָא וּפַטִית שִׁינֵי כָּל כִּיפַיָא שְׁלָחַת לִמְרוֹמַיָא וּכְבִישַׁת כָּל אִילָנַיָא כֵּן כַּבְשַׁת יוֹסֵף בְּרִי בְּחוּכְמָתָךְ יַת כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרָאֵי וְיַת כָּל חַכִּימֵיהוֹן דַהֲווּ בְּזִימְנָא דְאַרְכִּיבוּ יָתָךְ בְּאַרְתִּיכָא תִּנְיָנָא דַהֲוָה לְפַרְעה וַהֲווֹ מַכְרִיזִין קֳדָמָךְ וְאָמְרִין דֵין הוּא אָבוֹי דְמַלְכָּא יְחֵי וְיִתְקַיֵים אַבָּא דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָתָא וּזְעֵיר בִּשְׁנַיָא וַהֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְרַקְדַן עֲלָךְ עַל כַּוַויָא וּמְצִיתָן עֲלָךְ מִן חֲרַכַּיָא וַהֲווֹ מְזַרְקַן קֳדָמָךְ שִׁירִין עִזְקִין קָטִילִין מָנִיכִין וְכָל מָנֵי דְהַב סְבִירִין דְאַתְּ תָּלֵי עֵינָךְ וּמִסְתַּכֵּל בַּחֲדָא מִנְהוֹן חַס לָךְ יוֹסֵף בְּרִי דְלָא תְלִיתָא עֵינָךְ בַחֲדָא מִנְהוֹן וַהֲווֹן בְּנָתֵיהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא אָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין דֵין הוּא גַבְרָא חֲסִידָא יוֹסֵף דְלָא הָלַךְ בָּתַר חֵיזוֹ עֵינוֹ וְלָא בָּתַר הִירְהוּר לִבֵּיהּ אֲרוּם חֵיזוּ עֵינוֹי וְהִרְהוֹר לִבֵּיהּ מוֹבְדִין בַּר נְשָׁא מִגוֹ עַלְמָא בְּגִין כְּדוּן יְקוּם מִינָךְ תְּרֵין שִׁבְטַיָא מְנַשֶׁה וְאֶפְרַיִם וִיקַבְּלוּן חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אֲחֵיהוֹן בְּפִילוּג אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פרת" - בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף (ב"מ דף קיח)

"בן פרת עלי עין" - חנו נטוי על העין הרואה אותו

"בנות צעדה עלי שור" - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם (ד"א כצ"ל כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל)

"עלי שור" - על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישוב המקרא

"פרת" - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם

"שור" - כמו לשור עלי שור בשביל לשור ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן ברי דיסגי יוסף פורת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה

"בנות צעדה עלי שור" - להסתכל בך בצאתך על מצרים ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן פורת יוסףבן כמו "סעיף", והוא לשון נקבה; וכן: "ועל בן אמצת לך" (תהלים פ, טז).

ודקדוק פורת — פועלת. כי על שני דרכים ימצא הפועל, כמו "אויביה" (ירמיהו יב, ז) גם "אויבתי" (מיכה ז, ח). וכן "פורה" ו"פורת", מלשון פריה.

ויש מי שפירש אותה מלשון "ותשלח פארות" (יחזקאל יז, ו). והזכיר בן פורת פעמיים, כדרך אנשי לשון הקודש: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך" (תהלים צב, י); והטעם, פעם אחר פעם, תמיד. ועל הפירוש השני יהיה התי"ו תחת ה"א, כתי"ו "ושבת לנשיא" (יחזקאל מו, יז).

וטעם בנות צעדה עלי שור — שיוסף היה כבן פרת, ועשה בנות, צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה. והטעם, שגבהו מאד על החומות הבצורות.

בנות צעדה — על דרך "זבובי מות" (קהלת י, א):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פורת יוסף" - בן חן והוא לשון ארמי (ב"מ קיט) אפריון נמטיה לרבי שמעון בן פורת עלי עין חנו נטוי על העין הרואה אותו לשון רש"י ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא שלשונות כאלה בתלמוד יוני או פרסי ושאר לשונות אין להם חבר בלשון הקדש ועוד כי לפי הנמצא ממנו איננו רק לשון ברכה ושבח והנו"ן בו שרש וכן בבראשית רבה (ס יג) ויברכו את רבקה דוויין ושפופין ולא היו מפרנין אלא בפה ודומה לי שהוא ממה שאמרו (כתובות נד) פורנא ליתמי שפירושו השבח שהשביחו הוא ליתומים וקראו עוד הכתובה פורנא אשה גובה פורנא מהם (שם סז) הכתובה שהיא שבח בית אביה וכמו שאמרו (ב"ר פ ז) מהר פראנון אבל בן פורת או כדעת אונקלוס מלשון פוריה ועניפה או כדברי בעלי הדקדוק (עיין ספר השרשים שורש בנה) שעשו פורת מלשון ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא ה) והם אמרו כי בן כמו נטע והביאו לו דומה (תהלים פ טז) וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך והענין כאלו אמר נטע שבו פארות רבות יוסף ועל דעתי בן כמשמעו יאמר כי יוסף הוא בן שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו ועשתה בנות צעדה אותן על החומות הגבוהות בשמים וכנה הבדים אשר תצאנה מן פארה בבנות כי הן בנות לפארות הגדולות והוא דרך צחות לבן פורת ולא נסמך בן אל פורת אבל הוא כמו אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא ג) נפתלי אילה שלוחה (לעיל פסוק כא) בנימין זאב (להלן פסוק כז) ולפיכך נקוד בצרי כי אילו היה פירושו נטע שיש לו פארות משפטו בסגול ואמר "בן" דרך חבוב כמו מטרף בני עלית ועל הכלל ראוי שנפרש בברכת יוסף שיהיה בה זכר לשני השבטים היוצאים ממנו והוא לשון פורת ובנות אבל מפני שהזכיר לוי ושבטי ישראל אינם אלא שנים עשר לא יעשה ממנו כן בברכתו שנים שבטים חלוקים אבל ירמוז להם וכן במשה רבינו בברכתו דמה אותו לשור ולראם (דברים לג יז) והזכיר בו הקרנים כי כל אחד מהם גוף אחד שממנו יתחלקו קרנים ובעבור ששם לא הזכיר שמעון אמר בפירוש והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה (שם)

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פרת יוסף בן פרת עלי עין". אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב.טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו�

ואחר שהזכיר, נזק של עין הרע של כל רואיו שניצל ממנו, חזר להזכיר ענין שני בדומה לו, כי גם אחיו נתקנאו בו ונתנו בו עיניהם וניצול גם מהם וז"ש וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים, וענין ורבו כמו רבה קשת, כי המה רצו להמיתו ע"י חץ שנאמר ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו, והיינו ע"י חץ, לפי שחשבוהו למוציא דבה אשר חץ שחוט לשונו ע"כ רצו לעשות בו מדה כנגד מדה, וישטמהו בעלי חצים הם בעצמם היו בעלי חצים אשר חץ שחוט לשונם, שהרי הם הוציאו דבה על בני השפחות לקרותן עבדים, ויבא יוסף דבתם רעה שהוציאו הם על בני בלהה וזלפה אל אביהם, לפיכך ותשב באיתן קשתו של יוסף, שהרי מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת (ירושלמי פאה פ"א ה"א) ולפי זה קשתו של יוסף ירה על פי הדין אבל האחים ראויים לקרותם בעלי חצים וחציו של יוסף נחתו בהם בדין, ויפוזו זרועי ידיו כי רועה זונות יאבד הון, והוא לא היה רועה זונות באשת פוטיפר, ע"כ זכה להון עתק וזכה להיות רועה אבן ישראל.