מפרשי רש"י על בראשית מט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ט • פסוק כ"ב | >>
א • ג • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יז • יט • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ט, כ"ב:

בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃


רש"י

"בן פרת" - בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף (ב"מ דף קיח)

"בן פרת עלי עין" - חנו נטוי על העין הרואה אותו

"בנות צעדה עלי שור" - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם (ד"א כצ"ל כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל)

"עלי שור" - על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישוב המקרא

"פרת" - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם

"שור" - כמו לשור עלי שור בשביל לשור ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן ברי דיסגי יוסף פורת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה

"בנות צעדה עלי שור" - להסתכל בך בצאתך על מצרים ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם


רש"י מנוקד ומעוצב

בֵּן פֹּרָת – בֶּן חֵן. וְהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, "אַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן", בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא (דף קי"ט ע"א).
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ.
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – בְּנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה, לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. בָּנוֹת הַרְבֵּה, צָעֲדָה – כָּל אַחַת וְאַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹתוֹ מִשָּׁם. (דָּבָר אַחֵר) עֲלֵי שׁוּר – עַל רְאִיָּתוֹ, כְּמוֹ: "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד,יז). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים, וְזֶה נוֹטֶה לְיִשּׁוּב הַמִּקְרָא.
פֹּרָת – תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ: "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,יח).
שׁוּר – כְּמוֹ 'לְשׁוּר'. דָבָר אַחֵר, עֲלֵי שׁוּר – בִּשְׁבִיל לָשׁוּר. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – "תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי" וְכוּלֵּיהּ ["יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא" =שְׁנֵי שְׁבָטִים יֵצְאוּ מִבָּנָיו, יְקַבְּלוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה]. וְכָתַב בָּנוֹת, עַל שֵׁם בְּנוֹת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן (מדרש תנחומא פינחס ט). "בְּרִי דְּיִסְגֵּי יוֹסֵף" [=בְּנִי שֶׁיִּרְבֶּה, יוֹסֵף]: פֹּרָת – לְשׁוֹן פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹ הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלָּשׁוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, בְּכֻלָּן קָדְמוּ הָאִמָּהוֹת לָלֶכֶת לִפְנֵי בְּנֵיהֶן לְהִשְׁתַּחֲווֹת; וּבְרָחֵל כְּתִיב: "נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג,ז). אָמַר יוֹסֵף, רָשָׁע זֶה עֵינוֹ רָמָה, שֶׁמָּא יִתֵּן עֵינָיו בְּאִמִּי; יָצָא לְפָנֶיהָ, וְשִׁרְבֵּב קוֹמָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ. וְהוּא שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: בֵּן פֹּרָת, הִגְדַּלְתָּ עַצְמְךָ יוֹסֵףעֲלֵי עַיִן שֶׁל עֵשָׂו. לְפִיכָךְ זָכִיתָ לִגְדֻלָּה: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ בְּצֵאתְךָ עַל מִצְרַיִם (ב"ר צח,יז; עח,י). וְעוֹד דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בְּזַרְעוֹ עַיִן הָרָע; וְאַף כְּשֶׁבֵּרֵךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, בֵּרְכָם כַּדָּגִים, שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ברכות כ' ע"א).

מפרשי רש"י

[טז] תרין שבטין וכו'. ובכאן גם כן פירוש רש"י דחוק על אונקלוס ואינו סובל לפרש כך. וכבר השיב הרמב"ן ז"ל על זה. וכך פירוש הכתוב לדעת אונקלוס - מפני שדמה את יוסף כגפן שהוא עומד על העין, שכן תרגם אונקלוס 'ברי דיסגי יוסף ברי דיתברך כגפן דנצב על עינא דמיא', אמר כי "בנות" הגפן הזה - ורוצה לומר בדותיו שיצאו מן הגפן נקראים "בנות צעדה עלי שור", דהיינו כל כך יארכו פארותיו ובדותיו עד שיהיו מגיעים על החומה של הכרם, כך ילכו יונקותיו. ורמז בזה הכתוב על שני שבטים שהם בדים שלו. לכך תרגם אונקלוס 'תרין שבטים יפקון מיניה יקבלון חולקא ואחסנתא', כי מפני שאמר הכתוב "בנות צעדה עלי שור" ורוצה לומר כי יגדלו הפארות למאוד עד שיהיו דומים אל האילן, רוצה לומר שהם שבטים - וראוים לקבלת הנחלה כמו השבטים, וזהו המעלה הגדולה שתהיה להם, לכך אמר 'יקבלון חולקא ואחסנתא'. ובחינם נדחק רש"י לומר כי כתב "בנות" על שם בנות צלפחד, כי "בנות" שייך לומר בפארות הגפן שיארכו בדותיו עד שיהיו דומים לאילן, שיטלו חלק כמו השבטים: