מפרשי רש"י על בראשית מט יט

| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ט • פסוק י"ט |
• א • ג • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יז • יט • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

בראשית מ"ט, י"ט:

גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃

רש"י

עריכה

"גד גדוד יגודנו" - כולם ל' גדוד הם וכך חברו מנחם וא"ת אין גדוד בלא שני דלתי"ן י"ל גדוד שם דבר צריך שני דלתי"ן שכן דרך תיבה בת שתי אותיות להכפל בסופה ואין יסודה אלא שתי אותיות וכן אמר (משלי כו) כצפור לנוד מגזרת (איוב ז) ושבעתי נדודים (שופטים ה) שם נפל שדוד מגזרת ישוד צהרים אף יגוד יגודנו וגדוד מגזרה אחת הם וכשהוא מדבר בלשון יפעל אינו כפול כמו יגוד ינוד ירום ישוד ישוב וכשהוא מתפעל או מפעיל אחרים הוא כפול כמו יתגודד יתנודד יתרומם יתבולל יתעודד ובל' מפעיל (תהלים קמו) יתום ואלמנה יעודד (ישעיהו מט) לשובב יעקב אליו (שם נח) משובב נתיבות אף יגודנו האמור כאן אין לשון שיפעילוהו אחרים אלא כמו יגוד הימנו כמו (ירמיהו י) בני יצאוני יצאו ממני גד גדוד יגודנו גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ

"והוא יגוד עקב" - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש

"עקב" - בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו כמו (תהלים עז) ועקבותיך לא נודעו וכן (שיר השירים א) בעקבי הצאן בל' לע"ז תרציא"ס

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ – כֻּלָּם לְשׁוֹן גְּדוּד הֵם, וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְאִם תֹּאמַר: אֵין 'גְּדוּד' בְּלֹא שְׁנֵי דָּלֶתִי"ן? יֵשׁ לוֹמַר, "גְּדוּד" שֵׁם דָּבָר צָרִיךְ שְׁנֵי דָּלֶתִי"ן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לְהִכָּפֵל בְּסוֹפָהּ, וְאֵין יְסוֹדָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְכֵן אָמַר: "כַּצִּפּוֹר לָנוּד" (משלי כו,ב) – מִגִּזְרַת "וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים" (איוב ז,ד); "שָׁם נָפַל שָׁדוּד" (שופטים ה,כז) מִגִּזְרַת "יָשׁוּד צָהֳרָיִם" (תהלים צא,ו). אַף "יָגֻד", "יְגוּדֶנּוּ" וּ"גְדוּד" – מִגִּזְרָה אַחַת הֵם. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁון יִפְעַל – אֵינוֹ כָּפוּל, כְּמוֹ יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב. וּכְשֶׁהוּא מִתְפָּעֵל אוֹ מַפְעִיל אֲחֵרִים הוּא כָּפוּל, כְּמוֹ יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד. וּבִלְשׁוֹן מַפְעִיל: "יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד" (תהלים קמו,ט); "לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו" (ישעיהו מט,ה;, "מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת" (שם נח,יב). [אַף] "יְגוּדֶנּוּ" הָאָמוּר כָּאן, אֵינוֹ לְשׁוֹן שֶׁיִּפְעָלוּהוּ אֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ יָגוּד הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ: "בָּנַי יְצָאוּנִי" (ירמיהו י,כ), יָצְאוּ מִמֶּנִּי. "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ" – גְּדוּדִים יָגֹדּוּ הֵימֶנּוּ; שֶׁיַּעַבְרוּ הַיַּרְדֵּן עִם אֲחֵיהֶם לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ.
וְהוּא יָגֻד עָקֵב – כָּל גְּדוּדָיו יָשׁוּבוּ עַל עֲקֵבָם לְנַחֲלָתָם שֶׁלָּקְחוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְלֹא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עָקֵב. בְּדַרְכָּם וּבִמְסִלּוֹתָם שֶׁהָלְכוּ יָשׁוּבוּ; כְּמוֹ: "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" (תהלים עז,כ), וְכֵן: "בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן" (שה"ש א,ח); בִּלְשׁוֹן לַעַז טראצי"ש [traces = עקבות^[1]].

מפרשי רש"י

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[טו] לפי שהוא שם דבר צריך שני דלתי"ן. פירוש כי שם דבר הוא עצם הדבר ועיקרו, לכך באה התיבה בשלימות, אבל הפעל - אין הפעל כמו עיקר ועצם הדבר, רק שהוא פעל בלבד. כי אם יאמר "גדוד" הוא נאמר על עצם הגדוד בשלימות, ולכך התיבה בשלימות, אבל כאשר אמר "יגודנו" אין זה רק פעל שיעברו גדודים ממנו, לכך לא תבא התיבה בשלימות. אבל במפעיל שהוא מפעיל אחרים, או בהתפעל שהוא מראה הפעולה בעצמו, בשביל רבוי הפעולה באה התיבה בשלימות. אבל בפעל קל שאין בזה רבוי פעולה תבא חסירה בלא אות הכפל. זהו דעת רש"י, ואין כאן מקום להשיב עליו:

1. גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.