מ"ג בראשית מט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דְּבֵית גָּד מַשְׁרְיָת מְזָיְנִין יִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא קֳדָם אֲחֵיהוֹן לִקְרָבָא וּבְנִכְסִין סַגִּיאִין יְתוּבוּן לַאֲרַעְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
שִׁבְטָא דְגָד יַעַבְרוּן מְזַיְינִין עִם שְׁאָר שִׁבְטַיָיא יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא וְהִינוּן יִכְבְּשׁוּן קֳדָמֵיהוֹן יַת עַמוּדַיָיא דְאַרְעָא וְהִינוּן יְהַדְרוּן מְזַיְינִין בְּסוֹפָא בְּנִכְסִין סַגִיאִין וְיִשְׁרוּן בְּשַׁלְיוּתָא לְהָלְאָה עִיבַר יוֹרְדְנָא דִכְדֵין אִתְרְעוּן וַהֲוָת לְהוֹן וְאִתְקַבְּלוּ אַחְסַנְתְּהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
מִדְבֵית גָד יִפְקוּן מְשִׁירְיַן מִטַכְסִין זְיָנִין וְאִינוּן יַעַבְרוּן יַת יִשְרָאֵל יַת יַרְדְנָא וְאִינוּן יַחְסְנוּן יַתְהוֹן יַת אַרְעָא דִכְנָעַן וּבָתַר כֵּן יַחְזְרוּן בִּשְׁלָם לְמַשְׁכְּנֵהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גד גדוד יגודנו" - כולם ל' גדוד הם וכך חברו מנחם וא"ת אין גדוד בלא שני דלתי"ן י"ל גדוד שם דבר צריך שני דלתי"ן שכן דרך תיבה בת שתי אותיות להכפל בסופה ואין יסודה אלא שתי אותיות וכן אמר (משלי כו) כצפור לנוד מגזרת (איוב ז) ושבעתי נדודים (שופטים ה) שם נפל שדוד מגזרת ישוד צהרים אף יגוד יגודנו וגדוד מגזרה אחת הם וכשהוא מדבר בלשון יפעל אינו כפול כמו יגוד ינוד ירום ישוד ישוב וכשהוא מתפעל או מפעיל אחרים הוא כפול כמו יתגודד יתנודד יתרומם יתבולל יתעודד ובל' מפעיל (תהלים קמו) יתום ואלמנה יעודד (ישעיהו מט) לשובב יעקב אליו (שם נח) משובב נתיבות אף יגודנו האמור כאן אין לשון שיפעילוהו אחרים אלא כמו יגוד הימנו כמו (ירמיהו י) בני יצאוני יצאו ממני גד גדוד יגודנו גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ

"והוא יגוד עקב" - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש

"עקב" - בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו כמו (תהלים עז) ועקבותיך לא נודעו וכן (שיר השירים א) בעקבי הצאן בל' לע"ז תרציא"ס

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

גד — התנבא שיבוא עליו גדוד, והוא ינצחנו באחרונה.

יגודנו — כמו "לעם יגודנו" (חבקוק ג, טז).

גם יגוד — מפעלי הכפל, והשורק תחת חולם, כמו "ירוּן ושמח" (משלי כט, ו).

ואנחנו לא נדע היום כל התלאות העוברות על אבותינו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גד גדוד יגודנו" - פירש רש"י על דרך אונקלוס יתנבא כי גדוד יגוד ממנו ואותו הגדוד יגוד עקב על עקבו שיחזור לדרך אשר בא לו לשלום אל ארצו והנכון שיהיה כמו לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג טז) יאמר כי גדוד יגודנו תמיד שיהיו לו מלחמות רבות ופשט גדוד עליו בארצו והוא יגוד אותו על עקיבו שיתגבר עליו וירדוף אותו והם ישובו על עקב בשתם שבח אותם בגבורה ונצוח כל הבאים עליהם למלחמה וזה כענין ברכת משה רבינו בהם (דברים לג כ) ברוך מרחיב גד כלביא שכן בעבור שירש ארץ רחבת ידים וגדולה מאד והיא בעבר הירדן היו באים עליהם תמיד גדודי עמון ומואב שכניו הרעים התובעים בנחלה ופושטים עליהם והוא כלביא שכן על טרפו מקולם לא יירא ומהמונם לא ייחת וזה פירוש נאה למדתיו מן הירושלמי שאמרו במסכת סוטה (פ"ח ה"י) גד גדוד יגודנו גייסא אתי מגיסתא והוא מגייס לה לומר כי הגייס יבא לאסוף חיל ולגייס עליו והוא יגוד עליהם ויביא גדודיו בארצם ואולי ירמוז הנביא על מלחמת יפתח הגלעדי עם בני עמון כי בני גד ירשו כל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון והיו בני עמון תמיד נלחמים באנשי גלעד והוא כמעט עבר עליהם והכה אותן ואת עריהן מכה גדולה מאד (שופטים יא לג) והיה הענין ההוא נס גדול הזכירו הנביא כאשר הזכיר דבר שמשון

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גד גדוד יגודנו", הרבה גדודים יבואו עליו למלחמה ובתחילת המלחמה יכה בהם מכה רבה כמ"ש (שם לג.כ) וטרף זרוע אף קדקד, כי עור בעד עור וכשמכה בחרב אז המוכה מרים ידו להגן על ראשו על כן הגבור טורף תחילה זרוע וחותכו לשנים עד שיעבור החרב אל הקדקד, ויעקב מדבר בסוף המלחמה שאויביו יתנו לו עורף ויברחו והרי עקיבו של הנרדף סמוך אל הרודף, וביותר כשהוא נופל ונכשל בנפילה ואז יכרית ויגד עקביו, זה"ש והוא יגד עקב, כי יגד היינו כריתה מלשון גודו אילנא.