מ"ג בראשית מט כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דְּאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵיהּ וְהִיא מְרַבְּיָא תַּפְנוּקֵי מַלְכִין׃
ירושלמי (יונתן):
טוֹבוֹי דְאָשֵׁר מִן שְׁמֵינִין הִינוּן פֵּירוֹי אַרְעֲיָא מַרְבְּיָת בּוּשְמִין וְעִיקְרֵי סַמָנִין:
ירושלמי (קטעים):
טוֹבוֹי דְאָשֵׁר מַה שְׁמֵינָה הִיא אַרְעָא וְאַרְעֵיהּ תֶהֱוֵי מַסְפִּיקָא תַּפְנוּקֵי מַלְכַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאשר שמנה לחמו" - מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שמן שיהיו זיתים מרובים בחלקו והוא מושך שמן כמעין וכן ברכו משה וטובל בשמן רגלו כמו ששנינו (במנחות דף פה) פעם א' הוצרכו אנשי לודקיא לשמן וכו'

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מאשר — יש אומרים כי המ"ם נוסף. והנכון בעיני, שמארץ אשר יבוא לחם ושמן.

ופה לחם לשון נקבה. וכן בית, ומקום, ויד, ואש, ועין, ורוח, וארץ, וארון, ועם.

וטעם מעדני מלך — ידוע. וכן אמר משה: "וטובל בשמן רגלו" (דברים לג, כד):

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאשר שמנה לחמו". לפי שאשר היה מספיק שמן לבהמ"ק למנחות ולשאר צרכי המקדש, וידוע שכל השפע והשובע בא לעולם מן המקדש, ע"כ אמר שמאשר שמנה לחמו של ישראל, שמנה תחת שמן, והוא יתן מעדני מלך כי הוא יתן למקדש והמקדש יתן אל כל העולם כמלך כעם. או ניבא שאשר יהיה בעל צדקה ולפיכך הכל ישבחוהו בנים ובנות כמ"ש (בראשית ל.יג) כי אשרוני בנות, ומשה אמר (דברים לג.כד) ברוך מבנים אשר וגו' והוא יתן לעני לחם שמן ומעדני מלך לא מן הפחות כההוא שהאכיל לעני פטומות, (כתובות סז:) וכמ"ש (איוב לא.יז) אם אכלתי פתי לבדי אפילו פתי פת נקיה המיוחד לי לא אכלתי לבדי.

<< · מ"ג בראשית · מט · כ · >>