מ"ג בראשית מט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
נַפְתָּלִי בַּאֲרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵּיהּ וְאַחְסָנְתֵיהּ תְּהֵי מַעְבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
נַפְתָּלִי עַזְגַד קָלִיל דָמֵי לְאַיְילָא דְרָהִיט עַל שִׁינֵי טוּרַיָיא מְבַשֵר בְּשׁוּרַן טָבָן הוּא בִּשַר דְעַד כְּדוֹן יוֹסֵף קַיֵים וְהוּא אִזְדַרַז וַאֲזַל לְמִצְרַיִם וְאַיְיתִי אוֹנִיתָא דַחֲקִיל כְּפִילְתָּא דְלֵית בָּהּ לְעֵשָו חוּלְקָא וְכַד הֲוָה פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל לִמְשַׁבְּחָא מִבְחַר מִכָּל לִשְׁנַיָא:
ירושלמי (קטעים):
נַפְתָּלִי עַזְגַד דְקַלִיל לְמִיבְשַר בְּשׁוּרָן טָבָן וְהוּא בִּשַר לַאֲבוּנָן יַעֲקב מִן שֵׁירוּיָא דְהוּא עַד כְּדוֹן יוֹסֵף בְּחַיִין וְהוּא נָחִית לְמִצְרַיִם בְּשָׁעָא זְעֵירָא וְאַיְיתֵי אוֹנִיתָא דְחַקְלָא כְּפִיל מִן פְּלָטִין דְיוֹסֵף וּכְשֶׁהוּא פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְיַעֲקב לִישָׁנֵיהּ חָלֵי כְדוּבְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אילה שלוחה" - זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ אילה שלוחה אילה משולחת לרוץ

"הנותן אמרי שפר" - כתרגומו ד"א על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו' והלכו שם בזריזות וכן נאמר שם ל' שלוח בעמק שולח ברגליו הנותן אמרי שפר על ידם שרו דבורה וברק שירה ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב כשערער עשו על המערה במסכת (סוטה דף יג) ותרגומו יתרמי עדביה יפול חבלו והוא יודה על חלקו אמרים נאים ושבח

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

נפתלי אילה שלוחה — על דרך דורון; והמקבל הדורון, נותן אמרי שפר.

ויש אומרים שאילה, רמז לדבורה; הנותן אמרי שפר, רמז לשירת ברק עמה. ואמר נפתלי, בעבור נחלתו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתלי אילה שלוחה" - מנהג במושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים וכך הענין כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן וזה טעם אמרי שפר כלומר אילה שלוחה מבשר בשורות טובות והענין הזה ידוע והוא מוזכר בירושלמי במסכת שביעית (פ"ט ה"ב) אמרו אין אזלין לון חזרין ואי בעית למבדקיה אייתו טביין וישלחון לארע רחיקא בסוף אינון חזרין עבד כן ואייתי טביין וחפי קרניהון בכסף ושלחון לאפריקי ובסוף תלת עשרה שנין חזרון לאתריהון שהתירום לאחר י"ג שנה ומיד חזרו והמשל כי נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב וממנו תבא בשורה לכל ישראל כי עשתה ארצו פירות לשבעה כמו שהזכירו רבותינו בפירות גנוסר (תנחומא ויחי יג)

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתלי אילה שלוחה". י"א נפתלי נופת לי, כי נופת תטופנה שפתותיו מר עובר ע"י בשורות טובות שהיה מבשר לישראל, ויש מפרשים על פרותיו שממהרים להתבשל, ונותן אמרי שפר ע"י מקרא בכורים או ברכת הפירות. וקרוב בעיני לומר שאמרי שפר היינו התורה וע"כ המשילו לאילה כדמסיק במסכת עירובין (נד:) אילת אהבים למה נמשלו ד"ת לאילה, לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה אף ד"ת חביבין על בעליה כל שעה כשעה ראשונה, ואולי שעל זה דרשו נופת לי כי ד"ת מתוקים מדבש ונופת צופים, ור"ל לפי שנקרא נפתלי על שם שד"ת מתוקים כנופת צופים לפיו, ע"כ יזכה להיות כאילה שחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה ויתן אמרי שפר, שאפילו ד"ת שנתישנו בפיו הרי הם אמרי שפר, כי שפר מורה על דבר חדש שהוא בשופרו ויופיו.