יריעות שלמה על רש"י/בראשית/מט
פסוק ג[עריכה]
בד"ה ראשית אוני כו' ואע"פ שאין כו' נ"ב ומחמי קבלתי משום שהיו לה עיני' רכות וסומא אין לה טענת בתולים מהרש"ל:
פסוק ו[עריכה]
בד"ה אבל כו' כלומר ולכן נ"ב ולפי פירושו קשה שהיה לו לומר שהרי בד"ה מצינו מהו אבל דקא' ועוד לעיל היה לו לפרש גבי שבטו של שמעון וקבלתי מאמ"ז לפי שגבי שמעון נאמר בסודם אל תבא נפשי שהוא לשון נסתר לנפש הנקבה כמו נוכח לזכר וגבי כבוד שהוא לשון זכר צריך אתה לפרש בלשון נוכח ולא נסתר דאל"כ הל"ל אל יחד אלא כמדבר עם הכבוד ומ"ש אלא מ"ה דיבר אל הכבוד להזהיר שלא יחלל כבודו אבל במקום שאינו חילול לכבוד אלא לייחס יחדו לשם ודוק מהרש"ל:
פסוק ט[עריכה]
בד"ה בני עלית כו' נ"ב מה שפרש"י בני על יהודה ולא על יוסף הוא נשמע מן הנגינה ובעל הנגינה אפשר כיון לזה כדי שיהיה קאי מטרף על יוסף ותמר ודוק מהרש"ל:
פסוק כג[עריכה]
נ"ב וימררהו ורבו וגו' פרש"י האחים וגם פוטיפרע מוכרח רש"י לפרש שניהם דאי פוטיפרע ואשתו לחוד א"כ מהו וישטמהו בעלי חצים דבע"כ אאחי יוסף קאי ואאחי יוסף לחוד נמי לא קאי דא"כ הל'ל מקודם וישטמהו בעלי חצי' ואח"כ וימררהו ורבו כסדר הענין ודוק מהרש"ל:
פסוק כו[עריכה]
בד"ה תהיינה כו' בסופו נ"ב פי' שגברו על ברכת הוריו ולא הראשונים לבד לראש יוסף אלא בשוה עם שאר אחיו ודוק מהרש"ל:
פסוק כז[עריכה]
בד"ה זאב כו' אין מילת כו' נ"ב ולי נראה דק"ל דה"ל למכתב זאב טורף כו' והעיקר שבא לפרש דל"ת הוא יטרף הזאב וק"ל מהרש"ל: